Page 359 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 359

‫פרק שביעי‬  ‫‪344‬‬

‫שרויה בו העיר בעקבות מלחמת העולם הראשונה‪ .‬עם כניסתם לעיר מצאו אותה‬
‫הבריטים במצב של התפרקות כללית‪ 108.‬כמה בעיות מרכזיות ניצבו בפני הממשל‬
‫הצבאי‪ .‬הבעיה הדחופה ביותר הייתה חוסר מזון מספיק‪ .‬בזמן המלחמה הצטמצמו‬
‫מקורות המזון ודרכי האספקה נפגעו‪ .‬המעט שהגיע חייב היה להספיק לחיילי שתי‬
‫הדיוויזיות הבריטיות שהיו בה ולתושבי העיר והסביבה‪ .‬המושל פעל במהירות להביא‬
‫אספקה לעיר ודאג לפקח על חלוקה נאותה של המזון‪ .‬עם זאת כל עוד המלחמה‬
‫נמשכה וקו החזית המשיך להימצא מצפון לה המצב נשאר קשה‪ .‬עוד בעיה שהיה‬
‫צורך להתמודד עמה הייתה הבריאות‪ ,‬ההיגיינה והסניטציה‪ .‬החיילים הבריטים שכבשו‬
‫את העיר מצאוה נגועה במחלות ומגפות‪ ,‬כמו טיפוס ומלריה‪ ,‬והן סיכנו את חיי‬
‫התושבים‪ .‬הממשל פתח בתי חולים‪ ,‬הקים בתי מרקחת ומרפאות ציבוריות‪ ,‬ניקה‬
‫רחובות‪ ,‬אסף אשפה מהבתים ותיקן וחיטא בשיטתיות בורות מים‪ ,‬שהיו מקור מפגע‬
‫בריאותי‪ .‬הבעיה השלישית הייתה אספקת מים לעיר‪ .‬בעיר היה מחסור חמור של‬
‫מים והתוספת של חיילי שתי דיוויזיות החמירה מאוד את המצב‪ .‬פתרונות חלקיים‬
‫הוצאו לפועל‪ .‬בראשית ‪ 1918‬הוחלט על הנחת קו צינורות ברזל‪ ,‬ולא חרס כפי שהיו‬
‫עד אז‪ ,‬למרחק ‪ 24‬ק"מ‪ ,‬כדי להביא מים ממעיינות עין ערוב שבדרך לחברון‪ .‬ביוני‬
‫‪ 1918‬זרמו ‪ 250‬אלף גלון מים לעיר מדי יום‪ .‬בעזרת משאבות הוזרמו המים למאגר‬
‫במקום הגבוה ביותר‪ ,‬בסמוך לשכונת רוממה של היום‪ .‬משם לראשונה בהיסטוריה‬
‫של העיר‪ ,‬זרמו המים במערכת צינורות לכל חלקיה בכוח הכבידה (גרביטציה)‪.‬‬
‫ברזים הונחו בצדי הרחובות כדי לספק מים לשכונות‪ ,‬ובעיר קמה מערכת הזרמת‬
‫מים לבתים שחוברו לרשת‪ .‬המטרות הדוחקות של צורכי המים נפתרו‪ ,‬אך הבעיות‬
‫נשארו‪ .‬הפתרון הבסיסי נתבצע ב־‪ ,1934‬עם הנחת צינור מים מהירקון לעיר‪ .‬עם זאת‬
‫האוכלוסייה המשיכה להשתמש במי בורות במשך כל תקופת המנדט‪ .‬בד בבד‪ ,‬עם‬
‫הדאגה למזון‪ ,‬למים ולבריאות‪ ,‬דאג הממשל הצבאי גם לבעיות הדיור של תושבי‬
‫ירושלים‪ ,‬שהצפיפות ושיתוק עבודת הבנייה‪ ,‬בזמן המלחמה ולאחריה‪ ,‬גרמו למחסור‬
‫בדירות ולהפקעת מחירים‪ .‬נאסר על בעלי הבתים להעלות את שכר הדירה ללא אישור‬
‫השלטונות‪ ,‬והוטל פיקוח על כל הנעשה בעיר‪ .‬פקידי הממשל הצבאי עסקו בפתרון‬
‫בעיות יום־יומיות‪ ,‬ואף הוצאו פקודות שנועדו לשמור על אופייה המיוחד של העיר‪.‬‬
‫בתוך זמן קצר חוסלו כל בתי הבושת‪ ,‬שקודם לכן רוכזו ברבעים מיוחדים‪ .‬נאסר‬
‫לפתוח ברים‪ ,‬בתי מרזח‪ ,‬קברטים ומועדוני לילה‪ .‬נאסרו הריקודים בבתי מלון שבתוך‬
‫העיר העתיקה וההיתר למכירת משקאות חריפים הוגבל לשעות היום בלבד‪ .‬הממשל‬
‫הצבאי ייסד לשכת מסחר שישבו בה נציגי סוחרים מכל העדות‪ ,‬אנשי כספים ונציגי‬
‫ממשל‪ 109.‬גם בנושא הכנסת החשמל לעיר חלו שינויים חשובים‪ .‬בזמן שלטון הטורקים‬

‫‪ 	108‬על ירושלים בתקופת מלחמת הראשונה‪ ,‬מצב העיר והמשברים שעברה‪ ,‬ראו שילוני‪ ,‬הדלדול‬
                                    ‫באוכלוסייה‪ ,‬והמקורות שם‪ .‬גם שילוני‪ ,‬משרדי הממשלה‪.‬‬

‫‪ 1	 09‬פירוט של כל הנושאים שצוינו כאן‪ ,‬ראו ביגר‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪ ;190–178‬הנ"ל‪ ,‬מושבת כתר‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;167–166‬הנ''ל‪ ,‬סיום‪ ,‬עמ' ‪ ,76‬ציטוט מאג"מ‪ ,‬תיק לשכת המסחר‪ ,2/103 ,‬תקנון הלשכה‪,‬‬

                                                                                            ‫שם‪.‬‬
   354   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364