Page 361 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שביעי‬ ‫‪346‬‬

‫נושא תקשורתי אחר‪ .‬מרכזיות חדשות הגיעו לארץ והוחל בהקמת רשת טלפונים‬
‫עירונית בירושלים‪ ,‬יפו וחיפה‪ .‬הבקשות להתקנת טלפונים הלכו והתרבו‪ .‬בשנת ‪1925‬‬
‫כבר עלה זרם הבקשות על קצב התקנת הטלפונים‪ .‬מרכזיית ירושלים הייתה מלאה‪,‬‬
‫ו־‪ 100‬בקשות חיכו בתור‪ .‬תוכנן להוסיף לירושלים כל שנה ‪ 1,000‬קווים וכן לפתח‬
‫קווים חדשים בין ירושלים ליפו‪ ,‬ללוד ולחיפה‪ .‬בתקופה העות'מאנית עדיין לא הגיעו‬
‫לעיר כמעט כלי רכב מוטוריים‪ .‬אמצעי התחבורה היו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬עגלות כרכרה‬
‫שהגיעו אליה בדרך שנסללה ממישור החוף ונעו גם בעיר‪ ,‬קו הרכבת מיפו אליה החל‬

‫לפעול ב־‪112.1892‬‬
‫כבר בתקופת הממשל הצבאי‪ ,‬עם הכיבוש הבריטי של החלק הדרומי של ארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬החלו הבריטים מפתחים בארץ כולה את מערכת הרכבות‪ ,‬שהוקמה בה עוד‬
‫בשלהי התקופה העות'מאנית‪ .‬עם התקדמותם בנו הבריטים מסילה תקנית לאורך מישור‬
‫החוף‪ ,‬והיא התחברה למסילת ירושלים בתחנת צומת חדשה בלוד‪ .‬ב־‪ 27‬בדצמבר‪,‬‬
‫כ־‪ 18‬יום בלבד לאחר כיבוש העיר‪ ,‬נכנסה הרכבת הבריטית הראשונה לירושלים‪.‬‬
‫כיוון שהמסילה הירושלמית הייתה מסילה צרה (‪ 100‬ס"מ) והמסילה הבריטית ממצרים‬
‫הייתה רחבה (‪ 143.5‬ס"מ)‪ ,‬בנו הבריטים מסילה חדשה שקישרה בין ירושלים ללוד‬
‫(ברוחב בין־לאומי)‪ ,‬וממנה לחיפה ולצפון‪ ,‬לעזה‪ ,‬לקנטרה ולמצרים בדרום‪ .‬ביוני‬
‫‪ 1918‬כבר אפשר היה להגיע ישירות מקנטרה שבמצרים לירושלים‪ .‬התיקון המהיר‬
‫של המסילה סייע בהחשת מזון ואספקה לירושלים‪ ,‬מיד לאחר המלחמה‪ ,‬כשהעיר‬
‫הייתה במצב קשה‪ .‬הגעת המסילה הבריטית לירושלים עוד בתקופת המלחמה העלתה‬
‫את הרעיון לנצלה לצורכי הצבא ששכן בעמדותיו מצפון לעיר‪ .‬הוחלט על סלילת‬
‫סעיף של מסילת ברזל לכיוון צפון העיר (תל א־פול) כדי להביא אספקה לצבא‪ .‬ביולי‬
‫‪ 1918‬הגיע עד לשועפט (‪ 9.5‬מייל מירושלים) ובאוגוסט ‪ 1918‬הוארכה מסילה זו עד‬
‫סמוך לרמאללה (‪ 17.5‬מייל מירושלים)‪ .‬בספטמבר ‪ 1918‬הופעלו בקו לכל כיוון ‪12‬‬
‫רכבות ליום‪ .‬מיד לאחר סיום המלחמה‪ ,‬באפריל ‪ ,1919‬פורקה המסילה‪ .‬אחר כך נסללו‬
‫כבישים בתוואי שלה‪ .‬בתקופת הממשל הצבאי היה הצבא הבריטי הצרכן העיקרי‬
‫של מערך הרכבות‪ .‬במשך תקופה זו‪ ,‬ואף שלושה חודשים אחר כך‪ ,‬עד ‪ 1‬באוקטובר‬
‫‪ ,1920‬נשארה האחריות לטיפול ברכבת בידי שלטונות הצבא‪ .‬הפעלת הרכבת לא‬
‫מנעה שירות תחבורה אזרחית‪ ,‬אך בתחילה הוא היה מצומצם יחסית‪ .‬כמו כן התעוררו‬
‫בעיות פוליטיות בנוגע לקו מיפו לירושלים‪ ,‬שכן קודם לכן הוא נמצא בבעלות חברה‬
‫צרפתית‪ .‬בין היתר ניסתה גם ההנהלה הציונית לתבוע לקבל את המסילה לידיה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬לאחר חמש שנים של דיונים‪ ,‬באוקטובר ‪ ,1922‬סוכם שממשלת ארץ־ישראל‬
‫תשלם לבעלי הזיכיון הצרפתי ‪ 565,000‬ליש"ט בעבור הזיכיון‪ ,‬והמבנים והמסילה‬

‫עברו לרשותה‪113.‬‬

‫‪ 112‬על מערכת הדרכים לירושלים‪ ,‬בסוף התקופה העות'מאנית‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬ב‪,‬‬
‫לפי המפתח‪.‬‬

‫‪ 113‬על מסילות הברזל‪ ,‬הדרכים והכבישים במלחמת העולם הראשונה ונושאים נוספים‪ ,‬ראו ביגר‪,‬‬
‫מושבת כתר‪ ,‬עמ' ‪.121–117 ,88–82 ,10–7‬‬