Page 363 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 363

‫פרק שביעי‬  ‫‪348‬‬

‫באשר לעיר העתיקה המליץ מקליין להקפיד על שימור העיר העתיקה בצורתה‬
‫הימי־ביניימית הקיימת ולשימור הנוף הפנוי מסביב לה‪ ,‬עד כמה שאפשר בצורתו‬
‫הטבעית‪ 118.‬שבוע ימים בלבד לאחר שקיבל סטורס את המלצותיו של מקליין‪ ,‬פרסם‬
‫את "הפקודה הציבורית מס' ‪ "34‬על שמירת אופייה הימי־ביניימי של העיר וברדיוס‬

                         ‫של ‪ 2,500‬מטר משער דמשק (באב אל־עמוד) מחוצה לה‪119.‬‬
‫עם זאת החליט סטורס להתייעץ בעוד אדריכל ידוע‪ ,‬צ'רלס רוברט אשבי‪ .‬סטורס‬
‫סיפר שהרעיון להזמין אותו דווקא עלה בדעתו כיוון שחיפש יועץ שיהיה יותר‬
‫מאדריכל ומתכנן ערים בלבד‪ .‬הוא נזכר בהרצאה ששמע מפיו והרשימה אותו ביותר‪,‬‬
‫מאחר שכללה תכנים של תנועת "אמנות ואומנות" (‪ ,)Arts & Crafts‬שאשבי היה‬
‫חבר פעיל בה‪ .‬על כן החליט להזמינו ולנסות ללמוד ממנו אם יהיה אפשר ליישם את‬

                                                                   ‫רעיונותיו בירושלים‪.‬‬
‫אשבי הושפע מהוגי הדעות הבריטים ג'ון ראסקין ובייחוד מוויליאם מוריס‪ .‬בסוף‬
‫המאה התשע עשרה‪ ,‬בתגובה לעי ּור התעשייתי‪ ,‬הקימו ראסקין ומוריס באנגליה תנועה‬
‫שהטיפה לשיבה לחיים פשוטים‪ ,‬מתוך הדגשת חשיבות היצירתיות בחיי האדם וראיית‬
‫עבודת הכפיים כמקור עיקרי לאושרו‪ 120.‬בשנת ‪ ,1886‬כשסיים אשבי את לימודיו‬
‫בקיימברידג'‪ ,‬עבר לרובע וייטצ'פל במזרח לונדון‪ ,‬שם פתח כיתת לימוד לאנשים‬
‫עובדים במוסד המיוחד "טוינבי הול"‪ .‬בשיעוריו לימד את תורת ראסקין‪ ,‬וכאן צמח‬
‫הרעיון להקמת גילדה של אומנים ובית ספר למלאכה‪ .‬בשנת ‪ 1888‬הקים גילדה כזו‬
‫במבנה מול טוינבי הול‪ .‬המוסד שילב לימודים עיוניים עם עבודה מעשית בסדנאות‪.‬‬
‫בוגריו עבדו בסדנאות הגילדה‪ .‬העובדים ייצרו בעיקר מוצרי אמנות ותכשיטים‪ ,‬מכסף‬
‫וממתכות אחרות‪ ,‬רהיטים מעוצבים ומוצרי ספר‪ ,‬עטיפות מעובדות‪ ,‬כתב מסוגנן‬
‫ודפוס אמנותי‪ .‬הגילדה נוהלה על יסודות קואופרטיביים‪ ,‬והרווחים התחלקו בין‬
‫החברים‪ .‬קניית חומרי גלם ומכירת המוצרים נעשו במשותף‪ .‬חנות למכירת מוצרי‬
‫אמנות נפתחה במערב לונדון‪ ,‬ומוצרי הגילדה זכו לשבחים ונמכרו בהצלחה‪ .‬אשבי‬
‫לא הסתפק בעבודה הרגילה במפעל‪ ,‬אלא הקים שם גם מקהלה‪ ,‬קבוצת דרמה ואף‬
‫קבוצת כדורגל‪ ,‬ובקיץ ארגן טיולים‪ .‬לאחר ‪ 14‬שנות פעילות באזור מזרח לונדון‪,‬‬
‫ב־‪ ,1902‬החליט אשבי להעביר את מפעלו לצ'יפינג קמדן‪ ,‬יישוב כפרי קטן במרכז‬
‫אנגליה‪ .‬אך אנשיו לא היו אנשי כפר‪ ,‬וקשה היה להם להסתגל לחיים באזור מרוחק‪.‬‬
‫לאחר זמן קצר נקלע המוסד לפשיטת רגל וב־‪ 1907‬נסגר‪ .‬אשבי נאלץ לחזור לעבודת‬

                                                                  ‫אדריכלות בלונדון‪121.‬‬

‫‪ 1	 18‬פרטים נוספים על תכנית מקליין‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬שימורה ותכנונה‪ ,‬ושם הפניות למקורות רבים‬
                                                                                   ‫על תכנית זו‪.‬‬

‫‪ 	119‬את הפקודה בארבע שפות ראו במקורות שבמאמרי שם‪ .‬אחר כך יצא איסור על כריתת עצי‬
                                                         ‫זית בכל האזור מסביב לעיר העתיקה‪.‬‬

‫‪ 1	 20‬ויליאם מוריס (‪ ,)1896–1834‬רב־אמן ורומנטיקן‪ .‬במהפכה התעשייתית‪ ,‬שימש מקור השראה‬
                                   ‫לאשבי בעבודותיו‪ .‬על אשבי וספרו‪ ,‬ראו להלן‪ ,‬הערה ‪.125‬‬

‫‪ 	121‬בסוף ‪ ,1998‬במוזאון ג'פרי במזרח לונדון‪ ,‬נערכה תערוכה ובה הוצגו רהיטים‪ ,‬חפצים ומוצרים‬
   358   359   360   361   362   363   364   365   366   367   368