Page 360 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 360

‫הצהרת בלפור‪ ,‬כיבוש הארץ על ידי הבריטים‪ ,‬הממשל הצבאי‪345 1920–1917 ,‬‬

‫הוארה ירושלים במנורות נפט ורק למבנים בודדים היו גנרטורים משלהם ליצירת כוח‬
‫חשמלי‪ .‬בינואר ‪ 1914‬אישר הממשל הטורקי זיכיון להארת ירושלים בחשמל‪ .‬הזיכיון‬
‫ניתן למהנדס היווני אויריפידס מברומטיס (‪ ,)Mavromatis‬אך הוא לא הצליח להוציאו‬
‫לפועל עקב המלחמה‪ .‬לאחר המלחמה השתדל פנחס רוטנברג להשיג זיכיון להארת‬
‫ירושלים‪ ,‬אולם נתקל בזיכיון שהוענק למברומטיס‪ .‬הממשל הבריטי נקרא להתערב‬
‫בעניין זה ודן בו במשך כמה שנים‪ .‬לבסוף הועבר העניין לבית הדין הבין־לאומי‬
‫בהאג‪ ,‬שב־‪ 1925‬פסק לזכותו של מברומיטס‪ .‬הכרעה זו גרמה להקמת חברה נפרדת‬
‫לירושלים‪ 110.‬מברומטיס מכר את הזיכיון לחברה הבריטית "בלפור ביטי"‪ ,‬וזו נרשמה‬
‫בארץ־ישראל בשם "חברת החשמל והשירות הציבורי לירושלים"‪ .‬רק ב־‪ 1928‬הוארה‬
‫ירושלים באור חשמל‪ .‬השהיה זו עיכבה את פיתוח התעשייה בעיר‪ ,‬כיוון שהשימוש‬
‫בגנרטורים פרטיים לכל מקום בנפרד היה יקר מאוד‪ .‬יש לציין שלא התרחש בירושלים‬

                               ‫שום תהליך פיתוח תעשייתי ממשי בתקופת המנדט‪111.‬‬
‫בתחום הדואר חלו שינויים חשובים‪ .‬בתקופת הממשל הטורקי האזרחי פעלו בארץ‬
‫בתי דואר טורקיים‪ ,‬ממשלתיים וזרים‪ .‬הממשל הצבאי ביטל את כל המערכות הללו‬
‫והחל להפעיל מערכת אחידה של דואר צבאי בריטי‪ .‬לתושבי הארץ הותר להשתמש‬
‫בשירותי הדואר מיד לאחר הכיבוש‪ ,‬וכבר בפברואר ‪ 1918‬אורגן שירות מכתבים‪,‬‬
‫מברקים והמחאות דואר בין ארץ־ישראל למצרים ולבריטניה‪ .‬באוקטובר ‪ 1919‬כבר‬
‫פעלו בתי דואר בכל הערים המרכזיות בארץ‪ ,‬ובתוכן ירושלים‪ .‬את בתי הדואר האלה‬
‫הפעילו אנשי הצבא לשירות האוכלוסייה‪ ,‬ובתחילת ‪ 1920‬החלה פעולה להעברת‬
‫שירותי הדואר לידיים אזרחיות‪ .‬עם סיום תקופת הממשל הצבאי היו בארץ עשרים בתי‬
‫דואר‪ .‬הפעלתם רוכזה בידי מחלקה ממשלתית שטיפלה בכל נושא התקשורת‪ .‬לדואר‬
‫הייתה גם מחלקה מסחרית שמטרתה הייתה לפתח את הארץ ובד בבד להכניס כספים‬
‫לאוצר הממשלה הבריטית‪ .‬בתקופת המלחמה הקים הצבא הבריטי שירות טלגרף חדש‪,‬‬
‫במקום השירות הטורקי שנהרס לחלוטין במלחמה‪ .‬בדצמבר ‪ 1918‬אף נפתח שירות‬
‫מברקה לאזרחים בין הערים הראשיות בארץ וכן למצרים ולסודן‪ .‬באוגוסט ‪1919‬‬
‫נוספו תחנות טלגרף אזרחי ביישובים נוספים‪ .‬בדצמבר ‪ 1921‬נפתח שירות מברקה‬
‫בירושלים‪ ,‬שפעל ‪ 24‬שעות ביממה‪ .‬עם פתיחת בתי הדואר האזרחיים הועברו אליהם‬
‫קווי שירות טלגרף‪ .‬ארץ־ישראל חוברה גם לאירופה‪ .‬הרשת עברה לאורך הרכבת‬
‫עד למצרים וישירות לבריטניה וגרמניה‪ .‬ככל שהלך וגבר השימוש במכשיר הטלפון‪,‬‬
‫השימוש במברקה הלך ופחת‪ .‬לפני המלחמה לא נמצא בארץ טלפון לצורכי ציבור‪ .‬עם‬
‫הקמת הממשל האזרחי היו בארץ ‪ 9‬טלפונים (בבתי הדואר המרכזיים) ו־‪ 90‬מכשירי‬
‫טלפון פרטיים‪ .‬בעשור הראשון לשלטון הבריטי פותחה רשת הטלפונים‪ ,‬יותר מכל‬

‫‪ 	110‬על פעילותו של רוטנברג בהכנסת חשמל בארץ‪ ,‬על תחנת החשמל "רדינג" ומפעל החשמל‬
‫בנהריים אייחד דברים בפרק התשיעי שיעסוק בתקופת השנים של הנציב פלומר‪ ,‬בהקשר של‬

                                                        ‫ההתפתחות הכללית בארץ בתקופה זו‪.‬‬
‫‪ 1	 11‬על מברומטיס והחשמל‪ ,‬ראו מקובר‪ ,‬שלטון ומנהל‪ ,‬עמ' ‪ ;86–85‬ביגר‪ ,‬סיום‪ ,‬בנספח שם העתק‬

                                                                      ‫החוזה שניתן למברומטיס‪.‬‬
   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364   365