Page 368 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 368

‫הצהרת בלפור‪ ,‬כיבוש הארץ על ידי הבריטים‪ ,‬הממשל הצבאי‪353 1920–1917 ,‬‬

  ‫המרד הערבי; תגובות ערביות להצהרת בלפור; השלב השני‬
      ‫במלחמה; כניסת פייצל לדמשק; מעורבות אמריקה;‬
     ‫אישורים עקרוניים למנדטים בסוריה ובארץ־ישראל‬

  ‫המרד הערבי והמשרד הערבי בקהיר ותגובות הערבים להצהרת בלפור‬

‫בתחילת הפרק כאשר ציינו את שלושת שלבי מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון‪,‬‬
‫הצבענו על כך ש"המרד הערבי" ההאשמי נגד הממשל העות'מאני החל בשלב הביניים‬
‫שלו‪ ,‬כאשר החלו גישושים על ידי השריף חוסין ובניו לאפשר את מעברם לצד‬
‫הבריטי‪ .‬ב־‪ 5‬ביוני ‪ 1916‬הצליחו חוסין ובניו להשתלט על חבל חג'אז והכריזו על‬
‫פרוץ המרד‪ .‬הגוף הבריטי שעמו עמדו בקשר היה "המשרד הערבי בקהיר"‪ ,‬המשרד‬
‫שהקימו הבריטים בקהיר בפברואר ‪ .1916‬שיתוף הפעולה עם גוף בריטי זה הוא‬
‫שאפשר למנהיגי המרד הערבי להשתתף במלחמה‪ .‬את מנהיגי המרד אפשר לחלק‬
‫לארבע קבוצות‪( :‬א) השריף חוסין‪ ,‬אמיר מכה‪ ,‬ראש המשפחה ההאשמית; (ב) בניו‬
‫של חוסין‪ ,‬עבדאללה ופייצל; (ג) מנהיגי אגודות סתר ערביות ואנשי הצבא העות'מאני‬

               ‫שנשבו בידי הבריטים; (ד) יועצים בריטים שפעלו מהמשרד בקהיר‪131.‬‬
‫מאחורי הקמת המשרד הערבי בקהיר היה הלורד קיצ'נר‪ .‬הלורד קיצ'נר (‪ 24‬ביוני‬
‫‪ 5–1850‬ביוני ‪ )1916‬שימש קונסול עליון במצרים מ־‪ .1911‬את פעילותו במזרח התיכון‬
‫החל כסגן צעיר‪ ,‬בן ‪ ,25‬ב־‪ ,1874‬בעבודות מיפוי בארץ־ישראל ובסיני‪ 132.‬אחר כך יצא‬
‫למלחמה בסודן‪ .‬הוא נחשב שם לגיבור מלחמת סודן וכונה הלורד קיצ'נר של חרטום‪.‬‬
‫הלורד קיצ'נר תמך בהקמת מדינה ערבית גדולה במזרח התיכון והוביל את הרעיון הזה‬
‫בקרב הבריטים‪ .‬בניגוד להשקפה בריטית אחרת‪ ,‬שנודעה בשם "ההשקפה המזרחית"‪,‬‬
‫שראתה את עיקר האינטרסים הבריטיים בהודו ותמכו בה השליטים הבריטים בהודו‬
‫ואישים אחרים‪ 133.‬בראשית המלחמה‪ ,‬שלטה בבריטניה הדעה שהיא צריכה לרכז את‬
‫עיקר מאמץ המלחמה שלה באירופה ולא לפתוח חזיתות נוספות במזרח התיכון‪ .‬לדעה‬
‫זו הצטרף גם הלורד קיצ'נר‪ ,‬שמונה אחר כך לרמטכ"ל הצבא הבריטי ועבר לבריטניה‪.‬‬

                                           ‫שם נהרג כשהוטבעה אנייתו בים הצפוני‪134.‬‬

‫‪ 1	 31‬בנושא זה ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ה‪ ,‬עמ' ‪ .86–85‬על השריף ההאשמי חוסין ובניו עבדאללה‬
‫ופייצל ראו גם לעיל‪ ,‬בראשית הפרק‪ ,‬בדיון בשלבי המלחמה‪ ,‬והמקורות שם‪ .‬על מועד תחילת‬

                                              ‫המרד הערבי‪ ,‬ראו נעמן‪ ,‬עבדאללה‪ ,‬עמ' ‪.41–30‬‬
‫‪ 	132‬על פעילות קיצ'נר בארץ‪ ,‬חוקר מטעם קרן החקר הבריטית וממפה ארץ־ישראל‪ ,‬ראו בן־אריה‪,‬‬

                           ‫גילויה מחדש‪ ,‬עמ' ‪ ,208 ,200–199 ,191‬שם גם תמונה‪.203–202 ,‬‬
‫‪ 1	 33‬לתיאור של קיצ'נר‪ ,‬ראו פרומקין‪ ,‬השלום‪ ,‬עמ' ‪ .75–69‬על קשרי קיצ'נר ומזכירו סטורס עם‬

                                                        ‫האסלאם הערבי‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.98–83‬‬
‫‪ 	134‬משנעשה לויד ג'ורג' לראש ממשלה בבריטניה הוא שינה את מדיניות קיצ'נר‪ ,‬וראו לעיל‪,‬‬

                                                                                      ‫הערה ‪.10‬‬
   363   364   365   366   367   368   369   370   371   372   373