Page 372 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הצהרת בלפור‪ ,‬כיבוש הארץ על ידי הבריטים‪ ,‬הממשל הצבאי‪357 1920–1917 ,‬‬

‫וצרפת כי רצונן של שתי המדינות לראות בהקמתן של ממשלות לאומיות שייבחרו‬
‫בידי העם עצמו‪ 147.‬כבר לפני־כן‪ ,‬באוגוסט–ספטמבר ‪ ,1918‬החל השלב השני במערכה‬
‫לכיבוש צפון ארץ־ישראל וכל סוריה‪ .‬גם בשלב זה ליווה לורנס את פייצל וצבאו‪148,‬‬
‫אך הפעם התקדמו לעבר דמשק‪ .‬עם התמוטטות הטורקים בחזית‪ ,‬התירו להם הבריטים‬
‫להיכנס לעיר עצמה‪ 149.‬ב־‪ 3‬באוקטובר ‪ 1918‬נכנס פייצל בראש צבאו לדמשק‪150.‬‬
‫אלנבי הכתיר את פייצל למושל דמשק‪ 151,‬כעבור כשמונה חודשים הוא הקים גוף‬
‫שקראו "הקונגרס הכללי הסורי"‪ .‬הקונגרס החל דורש את הקמת מדינת "סוריה רבתי"‬
‫בראשותו‪ ,‬ודחה כל שליטה צרפתית בסוריה ובלבנון ושליטה בריטית בארץ־ישראל‪152.‬‬
‫בינתיים ב־‪ 30‬באוקטובר ‪ 1918‬נחתם במודרוס הסכם שביתת נשק ראשון עם טורקיה‬

‫והיא יצאה מהמלחמה‪153.‬‬
‫ב־‪ 11‬בנובמבר ‪ 1918‬באה גם כניעת גרמניה‪ .‬ועידת השלום בפריס נמשכה מ־‪29‬‬

‫‪ 1 47‬אנטוניוס טוען בספרו נגד הוגארת‪ ,‬שייצג אז את הפיקוד הבריטי במצרים‪ ,‬שבתשובתו רוקן‬
‫את כל תוכנה של הצהרת בלפור‪ .‬על כך ראו גם ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ה‪ ,‬עמ' ‪ .233–231‬וכי‬
‫תשובת משרד החוץ הבריטי להצהרת השבעה הייתה ההבטחה החשובה ביותר שקיבלו הערבים‬

‫מהבריטים‪ ,‬שכן היה בה רעיון ההגדרה העצמית‪.‬‬
‫‪ 148‬על פייצל ראו ארליך‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .193–192‬שם מצוין כי ב־‪ ,1915‬בחזרתו מאיסטנבול למכה‪,‬‬
‫ביקר פייצל בסוריה וקשר קשרים עם אנשי אגודות הסתר הערביות שם‪ .‬על כניסתו של פייצל‬
‫לדמשק בזמן המלחמה‪ ,‬ראו בספרים הרבים שכתב לורנס (המרד הערבי‪ ,‬שבעת עמודי החכמה‪,‬‬
‫ובספר הביוגרפיה שכתב גרייבס עליו)‪ .‬ועל כך שלורנס עצמו יצר את האגדה סביבו‪ ,‬ראו אסף‪,‬‬

‫לורנס‪ ,‬עמ' ‪.187–171‬‬
‫‪ 1 49‬לאמתו של דבר חטיבה אוסטרלית עקפה את אנשי המרד הערבי ונכנסה לעיר לפניהם‪ ,‬אך‬
‫נראה כי הכוונה של חלק מהבריטים הייתה בהזדמנות זו לבחון את הסכם סייקס–פיקו‪ ,‬וראו‬
‫ארליך‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .92–87‬על הסכם סייקס–פיקו‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .46–44‬על חלוקה ואינטרסים‪,‬‬
‫ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .46–43‬שם מפה המראה שלפי הסכם זה נקבע אזור במרכז ארץ־ישראל לאזור‬

‫בין־לאומי‪.‬‬
‫‪ 150‬על הערביות והמאבק הסורי‪ ,‬ראו ארליך‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .89–87‬תמונה של חיילי צבא המרד‬
‫נכנסים לדמשק עם מכונית של לורנס איש ערב‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .3‬לורנס נהרג בתאונת דרכים‬

‫ב־‪.1935‬‬
‫‪ 151‬על הכניסה של פייצל לדמשק ועל הצרפתים ראו פרומקין‪ ,‬השלום‪ ,‬עמ' ‪ .288–277‬על הכתרת‬
‫פייצל בדמשק ועל "הקונגרס הכללי הסורי"‪ ,‬ראו גם ארליך‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,366–364‬וכן שם‪ ,‬עמ'‬

‫‪.92–87‬‬
‫‪ 1 52‬באותו הזמן הרבה פייצל בנסיעות לוועידות השלום בצרפת ובאנגליה‪ ,‬על מנת לנסות לשכנע‬
‫לדחות את הרעיון של מנדט צרפתי לסוריה ולקבל את שלטונו בדמשק‪ .‬הוא היה מוכן אולי‬
‫להגמיש עמדות בנושא הציוני אם דרישותיו בסוריה היו מתקבלות‪ .‬על רקע זה יש לראות‬
‫כנראה גם את נכונותו להיפגש עם ויצמן‪ ,‬אך עמדתה הנחרצת של צרפת לא השתנתה‪ .‬בעניין‬
‫זה ראו גם בפרק שמיני‪ ,‬הדיון על שיחות השלום‪ ,‬הערות ‪ .10 ,9‬שם גם על תקוותיו של‬
‫פליקס פרנקפורט שההסכם עם פייצל אכן יתגשם‪ .‬על חילופי מכתבים בין פייצל לפרנקפורטר‪,‬‬

‫ראו להלן‪ ,‬פרק שמיני‪ ,‬הערה ‪.4‬‬
‫‪ 153‬פרטים על הכניעה העות'מאנית ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.24‬‬