Page 369 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שביעי‬ ‫‪354‬‬

‫הקשר בין אנשי המרד הערבי עם הבריטים במצרים החל כבר ב־‪ ,1915‬בכהונת‬
‫הנציב הבריטי מק־מהון‪ ,‬שהחל בתפקידו בסוף ‪ ,1914‬במינויו של קיצ'נר‪ 135.‬אחר כך‬
‫עבר טיפול הקשר לידי המשרד בקהיר‪ ,‬שבראשו הועמד הגאוגרף הבריטי ד"ג הוגארת‪,‬‬
‫שלאחר המלחמה נודע בספרו ערביה (אוקספורד ‪ .)1922‬חברי המשרד היו קלייטון‪,‬‬
‫לורנס איש ערב‪ ,‬סטורס‪ ,‬סייקס‪ ,‬אורמסבי־גור וקצינים נוספים‪ 136.‬המשרד המשיך‬

‫במדיניות קיצ'נר‪ ,‬שתמכה בהקמת מדינה ערבית גדולה במזרח התיכון‪137.‬‬
‫המפורסם ביותר מבין אנשי המשרד בקהיר היה לורנס איש ערב (‪.)1935–1888‬‬
‫בפרוץ המלחמה‪ ,‬בהיותו בן ‪ ,26‬עבד במשרד המלחמה הבריטי והכין סקר על מדבר‬
‫סיני‪ 138.‬עם הצטרפות העות'מאנים למלחמה נשלח לקהיר וסופח למודיעין הצבאי‬
‫לענייני הערבים (לימים המשרד בקהיר)‪ .‬אחר כך‪ ,‬באוקטובר ‪ ,1916‬ליווה סטורס‪,‬‬
‫לימים מושלה של ירושלים‪ ,‬את לורנס בשליחות אל השריף חוסין‪ ,‬ראש המשפחה‬
‫ההאשמית במכה‪ ,‬שפתח זה כבר במרד ערבי‪ .‬בנובמבר ‪ 1916‬נתמנה לורנס לקצין‬

‫הקשר עם פייצל בן חוסין‪ ,‬מפקד צבא המרד‪139.‬‬
‫בדצמבר ‪ ,1916‬לאחר מינויו של לויד ג'ורג' לתפקיד ראש הממשלה בבריטניה‪,‬‬
‫נפתחה הסדרה הראשונה של התקפות הבריטים בסיני לעבר ארץ־ישראל‪ ,‬אך הן‬
‫נכשלו‪ .‬לאחר העברת הפיקוד לגנרל אלנבי‪ ,‬ביוני ‪ ,1917‬נפתחה ההתקפה הבריטית‬
‫העיקרית‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬ב־‪ 2‬בנובמבר ‪ ,1917‬הוכרזה הצהרת בלפור להקמת בית לאומי‬
‫לעם יהודי בארץ־ישראל‪ .‬מיד לאחר פרסום ההצהרה פנה לבריטים השריף חוסין‬
‫בבקשה להבהרת משמעותה של ההצהרה‪ .‬בינואר ‪ ,1918‬כחודשיים לאחר פרסומה‪,‬‬

‫‪ 135‬על מינוי מק־מהון לממלא מקום פרו־קונסול מצרים‪ ,‬בתואר של הנציב הבריטי‪ ,‬ראו ארליך‪,‬‬
‫מבוא‪ ,‬חטיבה ה‪ ,‬עמ' ‪ .322–320‬על קשרי המכתבים בין הנציב הבריטי מק־מהון למלך‬
‫חג'אז‪ ,‬חוסין ראו להלן‪ .‬על מכתבים אלו ראו במפורט גם בספרו של כדורי‪ ,‬מק־מהון–חוסין‪,‬‬
‫כאשר הוא קורא לספרו בשם‪ :‬בתוך המבוך (הלבירינט) האנגלי־ערבי במכתבי מק־מהון–חוסין‬

‫וההסברים שלהם ‪.1939–1914‬‬
‫‪ 1 36‬אהרנסון הגיע לקהיר בסוף ‪ 1916‬והצטרף גם הוא לפעילות במשרד זה‪ ,‬ראו ליבנה‪,‬‬

‫אהרנסון‪.‬‬
‫‪ 1 37‬על הקמת המשרד הערבי בקהיר‪ ,‬על האנשים שפעלו בו‪ ,‬על ההתנגשות שהייתה להם עם‬
‫אנשי הודו ועל פיתוח קשריהם עם חוסין והערבים‪ ,‬ראו פרומקין‪ ,‬השלום‪ ,‬עמ' ‪ .157–142‬על‬
‫משמעות מכתבי מק־מהון ראו גם ארליך‪ ,‬מבוא‪ ,‬חטיבה ה‪ ,‬עמ' ‪ .322–320‬על שאלת ארץ־‬

‫ישראל במשא ומתן עם חוסין מלך חג'אז ראו עופר‪ ,‬התגבשות‪ ,‬עמ' ‪.241–237‬‬
‫‪ 1 38‬עוד קודם לכן ב־‪ 1909‬ביקר לורנס בארץ־ישראל כשחקר את מבצרי הצלבנים לשם עבודת‬
‫מחקר שעשה באוקספורד‪ .‬בשנת ‪ 1910‬אף פרסם ספר בנדון‪ .‬על הצעדים הראשונים של לורנס‬
‫בלימודים ועל התעניינותו בהיסטוריה הצלבנית ובארכאולוגיה של ארץ־ישראל והמזרח‪ ,‬ראו‬

‫אסף‪ ,‬לורנס‪ ,‬עמ' ‪.10–3‬‬
‫‪ 139‬על הפלגת סטורס ולורנס למכה‪ ,‬באמצע אוקטובר ‪ ,1916‬לאחר מות קיצ'נר‪ ,‬ראו פרומקין‪,‬‬
‫השלום‪ ,‬עמ' ‪ .191–181‬תמונה של סטורס עם השריף חוסין‪ ,‬מדצמבר ‪ ,1916‬ראו ארליך‪ ,‬מבוא‪,‬‬

‫חטיבה ה‪ ,‬עמ' ‪ .89–87‬על סטורס מושל ירושלים במשך שמונה שנים ראו לעיל‪.‬‬