Page 371 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שביעי‬ ‫‪356‬‬

‫מסוים‪ ,‬שכלל חלק ניכר מארץ־ישראל‪ ,‬יקבל מעמד בין־לאומי‪ .‬ומכיוון שרוסיה יצאה‬
‫מהמלחמה‪ ,‬כל ההסכם לא יוכל לעמוד‪ ,‬שכן הוא נעשה בעיקר כדי לספק את רצונה‪.‬‬
‫הטענה השלישית נגד ההצהרה הייתה שהבריטים התנערו מכל שיתוף הפעולה שהיה‬
‫להם קודם לכן עם המשפחה ההאשמית‪ ,‬בפיקוד פייצל‪ ,‬שהשתתף בשלב הראשון של‬
‫המתקפה הבריטית לעבר ארץ־ישראל‪ ,‬כשהוא נע בצד המזרחי של המערכה‪ ,‬עם כוח‬
‫משלו‪ ,‬מלווה בלורנס איש ערב והגיע אתו עד לעמאן‪ ,‬בדרום עבר הירדן‪ ,‬ושם הקים‬
‫את המטה שלו‪ .‬אז כנראה הגה הגנרל אלנבי את הרעיון שוויצמן יצא להיפגש עם‬

‫פייצל במקום מפקדתו‪ ,‬ואולי כך יצליחו להגיע להסכמה ביניהם‪.‬‬

‫פגישות ויצמן ופייצל; השלב השני של המלחמה בהשתתפות‬
‫פייצל וכניסתו לדמשק‬

‫ביוני ‪ ,1918‬שלושה חודשים לאחר שהגיע ויצמן ארצה במשלחת ועד הצירים‪ ,‬הוא‬
‫יצא לפגישה הראשונה עם פייצל‪ ,‬מפקד המרד הערבי‪ .‬על דעת הגנרל אלנבי הצטרף‬
‫למסע הנציג הבריטי אורמסבי־גור‪ ,‬מ ַלווה ועד הצירים לארץ־ישראל‪ 144.‬הם הקיפו את‬
‫חצי האי סיני מסביב בים לעקבה‪ .‬משם טיפסו למחנה פייצל במען‪ .‬השיחות היו ברוח‬

‫טובה וסוכם שיהיה להן המשך‪145.‬‬
‫בינתיים המשיכו הערבים לנסות לשכנע את הבריטים לבטל את הצהרת בלפור‪.‬‬
‫ניסיון כזה הוא זה שנודע בשם "ההצהרה לשבעה"‪ .‬באביב ‪ 1918‬העביר המשרד‬
‫הערבי בקהיר לממשלתו בלונדון תזכיר דברים הנוגע להפרת הבטחות שנתנו הבריטים‬
‫לשבעה נכבדים ערבים‪ ,‬תושבי סוריה שישבו בבירת מצרים וחפצו בעילום שמם‪ .‬ב־‪16‬‬
‫ביוני ‪ 1918‬הוזמנו נכבדים אלה למשרד בקהיר‪ ,‬הוקראה להם תשובת משרד החוץ‬
‫הבריטי והעתק נשלח לחוסין‪ 146.‬ב־‪ 7‬בנובמבר ‪ ,1918‬כמה ימים לפני תחילת שביתת‬
‫הנשק ותום המלחמה‪ ,‬פרסם הפיקוד הבריטי במזרח התיכון הצהרה בשם בריטניה‬

‫על כמה מנושאי נספחים אלו ראו גם אנטוניוס‪ ,‬להלן‪ ,‬הערות ‪ 147‬ו־‪ .158‬על פגישותיו של‬
‫אנטוניוס עם בן־גוריון ראו להלן‪ ,‬פרק עשירי‪ ,‬הערה ‪.116‬‬

‫‪ 144‬על המייג'ור אורמסבי־גור‪ ,‬לימים הלורד הארלאץ'‪ ,‬ראו שטיין‪ ,‬מסד‪ ,‬במפתח‪ ,‬לפי שם זה‪.‬‬
‫שם מצוין כי אהרנסון קירב אותו לציונות ומאביב ‪ 1917‬היה במרכז העניינים כעוזר אישי‬
‫של הלורד מילנר וממלא מקומו של סייקס במזכירות קבינט המלחמה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪–225‬‬
‫‪ .226‬הוא העביר עדויות אישיות לשטיין בעת כתיבת ספרו‪ .‬לימים שימש אורמסבי־גור שר‬

‫המושבות של בריטניה‪ ,‬וראו עליו גם בפרקים הבאים‪.‬‬
‫‪ 1 45‬תיאור של פגישת ויצמן ופייצל‪ ,‬ראו ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪ .235–231‬על כתיבת ויצמן‬
‫את ספרו‪ ,‬ראו רוז‪ ,‬ויצמן‪ ,‬עמ' ‪ .286–285‬על המסע עצמו‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ;124–123‬פרומקין‪,‬‬
‫השלום‪ ,‬עמ' ‪ ;288–277‬כהן‪ ,‬ישראל והעולם הערבי‪ ,‬עמ' ‪ .162–141‬על ניסיונות לפגישות‬
‫עם אישים ערבים נוספים‪ ,‬ראו גם דוחות של הגנרל קלייטון ושל ויצמן מ־‪ ,1916‬קפלן‪,‬‬

‫דיפלומטיה חסרת תועלת‪ ,‬א‪ ,‬תעודות ‪ ,7 ,6 ,5‬עמ' ‪.145–138‬‬
‫‪ 1 46‬על ההצהרה לשבעה‪ ,‬אחד המסמכים שצירף אנטוניוס לספרו‪ ,‬התעוררות‪ ,‬ראו לעיל‪ ,‬הערה‬

‫‪ ,143‬נספח ‪.4‬‬