Page 370 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 370
הצהרת בלפור ,כיבוש הארץ על ידי הבריטים ,הממשל הצבאי355 1920–1917 ,
הטילה בריטניה על הקומנדר הוגארת ,מראשי המשרד הערבי שבקהיר ,להעביר מסר
לחוסין .במסר שלושה חלקים( :א) הכרזה מטעם בריטניה כי בעלות הברית איתנות
בדעתן שיש לתת הזדמנות מלאה לערבים להגשים את לאומיותם והדבר יתאפשר
רק באמצעות איחודם; (ב) יוקם מנהל מיוחד למקומות הקדושים לנצרות ,לאסלאם
וליהדות בארץ־ישראל; (ג) היהודים רוצים לשוב לארץ־ישראל ,וכל עוד הדבר יתיישב
עם החירות של האוכלוסייה האחרת לא נראית לבריטים מניעה בעניין140.
באותם ימים היו לערבים שלוש טענות נגד ההצהרה .הטענה הראשונה הסתמכה
על מכתבי מק־מהון למלך חוסין ,ולפיה לערבים הובטחה מדינה ערבית גדולה
בסהר הפורה והצהרת בלפור נוגדת לה .תומכי ההצהרה טענו כי גודלה של המדינה
שהובטחה אינו מפורט ,ובמכתבים אף כלול משפט הסתייגות שחלקי סוריה השוכנים
ממערב לדמשק ,חומס ,חמה וחלב לא ייכללו בהם 141.ממשלת לויד ג'ורג' טענה
שמשפט ההסתייגות המצוין מוציא מתוכה את הארץ הקדושה .גם מק־מהון עצמו
טען אחר כך כי בהבטחותיו לא התכוון לכלול את השטח של ארץ־ישראל 142.הטענה
השנייה הייתה שגם הסיכומים של הסכם סייקס–פיקו עומדים בניגוד להבטחת הצהרת
בלפור 143.מולם עמדה עדותו האישית של סייקס ,שטען כי בהסכם צוין במפורש שאזור
140על המסר של הוגארת לחוסין ראו ארליך ,מבוא ,חטיבה ה ,עמ' .233–231שם על הסברי
הבריטים לחוסין ועל הבטחותיהם לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה במילים לעיל" :רק
אם תהיה מדיניות מעצמתית מאוחדת" ,הכוונה כנראה לצרפת ,שלא תמכה בממלכה ערבית
אחת גדולה.
141על מסמכי מק־מהון ראו בסוף ספרו של אנטוניוס ,התעוררות ,נספחים ,עמ' :427–413
)1חוסין למק־מהון )2 ;14.7.1915 ,מק־מהון לחוסין )3 ;30.8.1915 ,חוסין למק־מהון,
)4 ;9.9.1915מק־מהון לחוסין )5 ;24.10.1915 ,חוסין למק־מהון )6 ;5.11.1915 ,מק־מהון
לחוסין )7 ;13.12.1915 ,חוסין למק־מהון )8 ;1.1.1916 ,מק־מהון לחוסין.30.1.1916 ,
1 42ב־ 23ביולי 1937כתב סר הנרי מק־מהון מכתב לעיתון טיימס בלונדון כי במכתביו למלך
חוסין לא הבטיח לכלול את ארץ־ישראל באזורים שבהם הובטחה עצמאות ערבית ,ראו שרת,
יומן מדיני ,ד ,עמ' ,545הערה ,10והפירוט שם .וראו גם דעתו החד־משמעית של הרברט
סמואל שמכתבי מק־מהון לחוסין לא התכוונו לארץ־ישראל המערבית ,אצל סמואל ,זיכרונות,
עמ' 172ובמיוחד ,הרצאה .1935 ,שם הוא מפרט שכבר בספר הלבן הראשון מיוני 1922
התקבלה דעה זו ומספר גם על ריאיון של פייצל שהתפרסם בעיתון ג'ואיש כרוניקל בלונדון
שהוא הגיב עליו ומכתב אישי מ־ 10.12.1919שקיבל מפייצל בקשר לכך .וראו על כך גם
להלן בפרק שמיני ,הערה .4
1 43אנטוניוס בספרו (התעוררות) מביא כמה נספחים נוספים הקשורים לסכסוך היהודי–ערבי ,נוסף
על מכתבי מק־מהון .נספח ,2הסכם סייקס–פיקו שהוא קורא לו :ההסכם האנגלו–צרפתי–רוסי,
אפריל–מאי ,1916עמ' ;430–428נספח ,3תכתובת בין הממשלה הבריטית למלך חג'אז,
,8.2.1918עמ' ;432–431נספח ,4ההצהרה לשבעה ,16.6.1918 ,עמ' ;434–433נספח ,5
ההצהרה האנגלו–צרפתית ,7.11.18עמ' ;435-436נספח ,6הסכם ויצמן–פייצל,3.1.1919 ,
עמ' ;439–437נספח ,7החלטות הקונגרס הכללי הסורי ,2.7.1919 ,עמ' ;442–440נספח
,8המלצות ועדת קינג–קריין בהקשר לסוריה־פלשתינה ועיראק ,28.8.1919 ,עמ' .458–443
