Page 366 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הצהרת בלפור‪ ,‬כיבוש הארץ על ידי הבריטים‪ ,‬הממשל הצבאי‪351 1920–1917 ,‬‬

‫נושא אחר שאליו הושם לב הוא ניקיון‪ ,‬בנייה וחידוש של שוקי העיר‪ .‬במשותף עם‬
‫העירייה ומחלקת הבריאות הממשלתית‪ ,‬הוכן דוח על מצב השווקים וצורכיהם ונקבעו‬
‫עקרונות לשיקום ופיתוח שישה שווקים מרכזיים‪ ,‬בהם "שוק דוד" בתוך העיר העתיקה‬
‫ושוק "מחנה יהודה" מחוצה לה‪ .‬פרק מיוחד מוקדש בדוח לפיתוח התעשייה החדשה‪,‬‬
‫האמנויות והמלאכות‪ ,‬בהתאם לעקרונות שהוצגו לעיל‪ :‬אריגה‪ ,‬תעשיית קרמיקה‬
‫ורעפים‪ ,‬הכנות למפעלי זכוכית‪ ,‬קידום בשיטות ובחומרי בנייה‪ ,‬פיתוח נטיעה וגינון‪.‬‬
‫באשר לאריגה מוזכרת ההקמה של שוק הכותנה‪ ,‬ובעניין תעשיית הקרמיקה צוין‬
‫הטיפול המיוחד בתיקון מבנה "כיפת הסלע"‪ .‬באשר לתיקון כיפת הסלע ושימור מבנים‬
‫מוסלמיים אחרים‪ ,‬חשוב להזכיר אדריכל נוסף שפעל אז בירושלים‪ ,‬והיה בידידות‬
‫עם סטורס‪ ,‬הוא ארנסט ת' ריצ'מונד‪ .‬ריצ'מונד חונך כאדריכל והיה חבר בארגון‬
‫האדריכלים המלכותי הבריטי‪ .‬בשנים ‪ 1914–1900‬שימש אדריכל העבודות הציבוריות‬
‫במצרים‪ .‬בתקופת המלחמה הועסק בתפקידים שונים בשירות הממשל הבריטי‪ ,‬ואז‬
‫הכיר את סטורס‪ .‬הם התיידדו והיו קרובים מאוד זה לזה‪ .‬כשנתמנה סטורס למושל‬
‫ירושלים הוא ייעץ לוואקף המוסלמי בירושלים למנות את ריצ'מונד לאדריכל יועץ‬
‫למבני הר הבית‪ ,‬בעיקר לשם שיקום מבנה כיפת הסלע‪ ,‬תפקיד שמילא ריצ'מונד‬
‫בשנים ‪ .1920–1918‬בשנת ‪ 1924‬פרסם ספר על מבנה זה‪ ,‬ובו כתב על נושא שימור‬
‫וחידוש אריחי הקרמיקה של כיפת הסלע והטיפול במונומנטים מוסלמיים נוספים‬
‫בירושלים‪ 126.‬בספר הסיכום על פעולות חברת פרו־ג'רוזלם‪ ,‬שגם אותו ערך אשבי‪,‬‬
‫מובא תרגום לאנגלית של הודעה עיתונאית שפרסם המופתי חאג' אמין אל־חוסייני‬
‫בנוגע לתיקון כיפת הסלע‪ .‬שם מובאת תודת המופתי לסטורס ולריצ'מונד שסייעו‬
‫בביצוע תיקון זה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬עם תום השלטון הצבאי בירושלים‪ ,‬בתקופת סמואל‪,‬‬
‫נתמנה ריצ'מונד‪ ,‬לפי המלצתו של סטורס‪ ,‬לתפקיד עוזר פוליטי למזכיר הראשי של‬
‫ממשלת המנדט‪ .‬לאחר מכן מונה למנהל מחלקת העתיקות הממשלתית המנדטורית‬
‫(‪ .)1937–1927‬בכל תפקידיו נודע בעמדתו הפרו־ערבית והאנטי־ציונית‪ ,‬שנמשכה גם‬

‫לאחר מינויו לתפקיד מנהל מחלקת העתיקות‪127.‬‬

‫שעבודות השיקום והשימור שעשתה עיריית ירושלים לאחר ‪ 1967‬בחומות העיר וברצועה‬
‫הצמודה לה נעשו במידה רבה לפי רעיונותיו של אשבי‪ .‬וראו ספריו של אשבי‪ ,‬חברה‪ ,‬א–ב‪,‬‬

‫בספרי בן־אריה‪ ,‬ירושלים היהודית החדשה‪ ,‬בביבליוגרפיה‪ ,‬בסוף חלק ג‪ ,‬עמ' ‪.1836‬‬
‫‪ 126‬בשנת ‪ 1918‬יזמו ריצ'מונד וחברת פרו־ג'רוזלם גם את הבאת האומן הארמני דוד אוהנסיאן‬
‫מטורקיה‪ ,‬על מנת שישפץ וישחזר את אריחי הקרמיקה של כיפת הסלע‪ .‬על ריצ'מונד ראו גם‬
‫קיש‪ ,‬יומן‪ ,‬עמ' ‪ .41‬שם פירוט על עמדתו הגלויה הפרו־ערבית של ריצ'מונד ועל התנגדותו‬

‫לציונות‪.‬‬
‫‪ 1 27‬בהיותו מנהל מחלקת העתיקות‪ ,‬נתן ריצ'מונד היתר לוואקף לתקן מבנים ליד הכותל‪ ,‬מה‬
‫שהחריף את היחסים בין הערבים ליהודים‪ .‬ריצ'מונד שמר גם על יחסים עם אשבי‪ ,‬שאמנם‬
‫אחד מהוריו היה יהודי‪ ,‬אך הוא היה אנטי־ציוני‪ ,‬כפי שאפשר לראות בביוגרפיה שלו שכתב‬
‫בעצמו‪ .‬מיינרצהאגן תקף את ריצ'מונד בחריפות וראה בו את אחד ממתנגדי הציונות המרכזיים‬
‫בפקידות הבריטית‪ ,‬וראו להלן בפרק שמיני‪ ,‬הערה ‪ .72‬שם על הדעה שריצ'מונד עמד מאחורי‬
‫המינוי של חג' אמין אל־חוסייני למופתי של ירושלים‪ .‬סכאכיני מציין שריצ'מונד היה אחד‬