Page 435 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 435

‫פרק שמיני‬  ‫‪420‬‬

‫לאחר סיום תפקידו בארץ‪ ,‬מילא סמואל תפקידים שונים בבריטניה‪ .‬בשנת ‪1929‬‬
‫שב לפרלמנט‪ .‬לאחר מכן היה למנהיג המפלגה הליברלית‪ ,‬שימש שר הפנים בממשלת‬
‫הלייבור של רמזי מקדונלד (‪ ,)1931/2‬ופרש ממנה עם מפלגתו ב־‪ .1932‬בשנת ‪1935‬‬
‫איבד את מקומו בפרלמנט‪ .‬פעמיים היה שר הפנים בממשלות בריטניה‪ ,‬ב־‪1916‬‬
‫וב־‪ 162.1931/2‬בתקופה זו אף החלו מתקלקלים היחסים האישיים שלו עם לויד ג'ורג'‪,‬‬
‫ראש ממשלת בריטניה‪ .‬אף על פי שלויד ג'ורג' הוא שמינה אותו לנציב הבריטי בארץ‪,‬‬
‫ואף עשה זאת בנחישות‪ ,‬בניגוד לחוות דעת של אישים בריטים‪ ,‬תקף לויד ג'ורג' עתה‬
‫את הרברט סמואל קשות‪ .‬אך הדבר לא מנע מלויד ג'ורג' להמשיך לדבוק ברעיון‬
‫הצהרת בלפור‪ .‬בשנת ‪ ,1930‬כשממשלת מקדונלד החליטה לאמץ את דוח "ועדת‬
‫שאו" ולפרסם את הספר הלבן השני של פספילד (סידני וב)‪ ,‬יצא לויד ג'ורג' נגדה‬
‫בנאום ארוך בפרלמנט הבריטי שבו הגדיר את הספר הלבן כמעילה באמון הבריטי‬

                          ‫ושיבח את התנועה הציונית המפריחה את שממות הארץ‪163.‬‬
‫בשנת ‪ 1935‬לאחר שהרברט סמואל ספג את הכישלון בבחירות להמשך הנהגה‬
‫במפלגה הליברלית‪ .‬השתתף בכנס שארגנה החברה ההיסטורית היהודית בלונדון‪,‬‬
‫שבו נשא את ההרצאה המרכזית‪ ,‬ובה סיכם את השקפתו על כל פעילותיו הקודמות‬
‫ושירותו כנציב הבריטי הראשון בארץ־ישראל‪ .‬בין היתר עמד על כך כי הבריטים‬
‫שילמו מחיר כבד במלחמתם על כיבוש הארץ‪" .‬עצמות של ‪ 12,000‬מחיילי האימפריה‬
‫הבריטית נחים בבתי הקברות הצבאיים הבריטיים‪ ,‬בירושלים‪ ,‬עזה ומקומות נוספים‬
‫בארץ"‪ .‬הוא גם סיפר על ביקורו הראשון בארץ בראשית שנת ‪ ,1920‬על מינויו כנציב‬
‫הבריטי הראשון על חלקו בהפיכת ארץ־ישראל לארץ מודרנית מתקדמת‪ .‬וגם על‬
‫הבעיה היהודית‪-‬ערבית שנחשפה בפניו כבר אז ואשר תמיד חיפש וביקש למצוא לה‬

                                                                             ‫פתרונות‪164.‬‬
‫בהמשך בשנים ‪ 1936‬ו־‪ 1937‬ניסה הרברט סמואל להתערב עוד כמה פעמים‪ ,‬במה‬
‫שנעשה בארץ‪ .‬אף להעלות רעיונות לשלום עם הערבים‪ .‬הוא המשיך ללכת בדרכו‬
‫שלו‪ ,‬כשהוא דוגל בהשקפה שהבית הלאומי הציוני צריך למצוא את פתרונו במסגרת‬
‫פדרציה עם מדינות ערב שתיתן לו מעמד מיוחד בתוכה‪ ,‬ועל כן התנגד לתכנית‬
‫החלוקה של ועדת פיל‪ .‬הוא לא האמין בהצלחה של מדינה יהודית בחבל ארץ קטן‬
‫כארץ־ישראל‪ ,‬כפי שהוצע לה בתכנית ועדת פיל ואף העלה רעיונות ותכניות משלו‬
‫לפתרון בעיית ארץ־ישראל‪ ,‬שאותן אזכיר גם בהמשך החיבור‪ 165.‬מאותן סיבות גם‬

‫‪ 	162‬על המשך התעניינותו של סמואל במתרחש בארץ‪ ,‬לאחר סיום תקופת נציבותו‪ ,‬אדון בכמה‬
                                                                       ‫מקומות בהמשך החיבור‪.‬‬

‫‪ 1	 63‬הוויכוח בין לויד ג'ורג' לסמואל היה פנימי על נושאים בריטיים‪ ,‬ראו וסרשטיין‪ ,‬הבריטים‪ ,‬עמ'‬
                                                                           ‫‪.302–301 ,296–295‬‬

‫‪ 	164‬על ההרצאה שלו בכנס של החברה ההיסטורית היהודית בלונדון ראו סמואל‪ ,‬הרצאה‪.1935 ,‬‬
                      ‫ראו גם לעיל בפרק שביעי‪ ,‬הערה ‪ 142‬ובפרק הנוכחי לעיל‪ ,‬הערה ‪.71‬‬

‫‪ 	165‬על התנגדותו של סמואל לתכנית החלוקה של ועדת פיל ועל הניסיון שלו ושל לורד וינטרטון‬
                             ‫להציע תכנית שלום משלהם‪ ,‬ראו להלן‪ ,‬בפרקים תשיעי ועשירי‪.‬‬
   430   431   432   433   434   435   436   437   438   439   440