Page 430 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪415‬‬

‫הנציבות הבריטית והמזכירות הראשית וכן פעילותה השפיעו רבות על התפתחות‬
‫ירושלים‪146.‬‬

‫גם רוב מחלקות השלטון של הממשל הבריטי מוקמו בירושלים‪ :‬מנהל המחוז‪,‬‬
‫מערכת המשפט‪ ,‬מחלקות החינוך והבריאות‪ ,‬הפיתוח (חקלאות‪ ,‬ייעור ושירות וטרינרי)‪,‬‬
‫ביטחון הפנים‪ ,‬שירותי אינפורמציה וצנזורה‪ ,‬גזברות‪ ,‬הכנסות המדינה‪ ,‬הסטטיסטיקה‬
‫הממשלתית ועוד‪ ,‬כל אלה רוכזו במבנים שנשכרו מתושבי העיר‪ .‬במבני מגרש הרוסים‬

‫התבססו המשטרה‪ ,‬בתי המשפט‪ ,‬בית הסוהר ובית החולים הממשלתי‪147.‬‬
‫כך נכנס גורם חדש לחיים העירוניים בירושלים‪ :‬פקידי הממשל הצבאי‪ ,‬ולאחריו אנשי‬
‫הממשל האזרחי‪ ,‬שהחלו לאכלס את העיר‪ .‬הפקיד ּות הבריטית החלה ליצור בירושלים‬
‫מעין מושבה משל עצמה‪ .‬אישים ופקידים בריטים גרו בעיר עם בני משפחותיהם‪148.‬‬
‫רבים מהם השתכנו במושבה הגרמנית‪ ,‬שממנה פונו התושבים הטמפלרים שהוגלו‬
‫מהארץ ב־‪ 1918‬בהיותם נתיני אויב‪ .‬רבים מהם חזרו ארצה ב־‪ ,1922‬אבל רק מעטים‬
‫מהם חזרו לירושלים וקיבלו בחזרה את רכושם הקרקעי‪ .‬כך המשיכו הבריטים לגור‬
‫במושבה הגרמנית ויצרו לעצמם פינת חיים משלהם‪ ,‬ייסדו במקום מועדון ספורט‬
‫(ברחוב הצפירה של היום)‪ ,‬וממנו פיתחו פעילות בכל העיר‪ .‬אפשר לומר שבדרך‬
‫כלל לא נתערו הבריטים בחברה המקומית‪ ,‬לא היהודית ולא הערבית‪ ,‬אף על פי‬
‫שבאותה העת עדיין לא התעוררו בעיות ביטחון בעיר‪ .‬מסיבות ומפגשים נערכו בינם‬
‫לבין משכילים אחרים בעיר‪ ,‬אך היחסים היו ביסודם יחסים רשמיים בלבד‪ 149.‬הרוב‬
‫המכריע של הגופים הבריטיים בעיר הוקמו כבר בזמן סמואל‪ .‬היום‪ ,‬במבט לאחור‪,‬‬
‫נראה אולי כי אחת התרומות החשובות ביותר של סמואל הייתה ייסוד והקמה של‬
‫ממשל אירופי‪ ,‬מודרני‪ ,‬תקין בארץ־ישראל‪ ,‬ששימש בסיס לממשל הבריטי בכל תקופת‬

‫המנדט‪ ,‬ובמידה רבה גם לממשל של מדינת ישראל שבא אחריו‪150.‬‬
‫עוד עניין שיש לציינו הוא התנגדותם של הבריטים לפיתוחה של ירושלים כעיר‬
‫תעשייה והסתפקות בחיזוק מפעלי מלאכה ותעשייה קלה בלבד‪ 151.‬השקפתם הייתה‬

‫‪ 1 46‬על דידס ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ .21‬על קלייטון ראו גם בספרו של קיש‪ ,‬יומן‪ .‬קיש מרבה להזכירו‬
‫ולשבחו‪ .‬על קלייטון ראו גם להלן בפרק תשיעי‪ ,‬הערות ‪.70 ,2‬‬
‫‪ 147‬על כל הגופים הממשלתיים הבריטיים ראו במפורט ראובני‪ ,‬שם‪.‬‬

‫‪ 148‬על חיי החיילים‪ ,‬השוטרים והאישים הבריטים שחיו בירושלים‪ ,‬ראו שרמן‪ ,‬ימי המנדט; לזר‪,‬‬
‫המנדטורים‪.‬‬

‫‪ 149‬על היחסים בין יהודים לבריטים ראו סמואל‪ ,‬א‪ :‬חיים בירושלים‪ ,‬עמ' ‪ ;55‬עבאדי‪ ,‬אנגלים‬
‫ויהודים‪ .‬עבאדי מספר על היחסים בין היהודים לבריטים בעיר‪ .‬ראו גם דבריו של ארלוזורוב‬
‫מ־‪ 1928‬על עמדת הפקידות הבריטית בנוגע לבית הלאומי היהודי‪ ,‬ראו ארלוזורוב‪ ,‬יומן‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .81–71‬חומר איורי מתקופת המנדט הבריטי ובו גם בריטים בירושלים‪ ,‬ראו ליסק‪ ,‬התקופות‬

‫הגדולות‪.‬‬
‫‪ 150‬עילם‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪ .195–194‬על נציבותו של הרברט סמואל‪ ,‬ראו עופר‪ ,‬התגבשות‪,‬‬

‫עמ' ‪.15–2‬‬
‫‪ 1 51‬בנושא זה ראו בן־אריה‪ ,‬תמורות עיקריות‪ ,‬בסיכום‪ ,‬עמ' ‪ ;438‬ביגר‪ ,‬מושבת כתר‪ ,‬עמ' ‪–165‬‬

‫‪.169‬‬