Page 426 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 426

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪411‬‬

‫צורות היישוב הכפרי והוקמו גם מושבי עובדים‪ ,‬קיבוצים‪ ,‬וקבוצות קטנות (קומונות)‪,‬‬
        ‫וכן פלוגות עבודה בעבודות ציבוריות בסלילת כבישים ובעבודה שיתופית‪130.‬‬

‫חשוב לציין שרוב העולים בעלייה השלישית שהגיעו לארץ לא נקלטו ביישובים‬
‫הכפריים‪ ,‬אלא בערים‪ ,‬כמעמד בינוני נמוך וכפועלים שכירים‪ .‬אז החל להיקבע גם‬
‫צביונה של תל אביב‪" ,‬העיר העברית הראשונה"‪ ,‬מרכז שירותים‪ ,‬מסחר זעיר ומלאכה‪.‬‬
‫ההתפתחות העירונית האיצה את קצב רכישת הקרקע והבנייה וחלק ניכר מהפועלים‬
‫נקלט בענף הבנייה‪ .‬אולם התחלות אלה לא יכלו לקלוט את כל דורשי העבודה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1921‬מדיניות העבודות הציבוריות‪ ,‬שיזמה ממשלת המנדט בראשות סמואל‪,‬‬
‫הצילה את אנשי העלייה השלישית מאבטלה חמורה‪ .‬במחנות הצבא (סרפנד ועוד)‬
‫ובסלילת כבישים הועסקו כ־‪ 3,000‬פועלים‪ .‬הכבישים נעשו לבתי אולפנה של אנשי‬
‫העלייה השלישית‪ ,‬ובהם התגבשו הגופים שהזכרתי‪ 131.‬חשוב לציין כי מרבית עולי‬
‫העלייה השלישית הגיעו בעיקר לתל אביב‪ ,‬לירושלים ולחיפה‪ .‬שם חיזקו את היסודות‬
‫להתפתחות העירונית‪ ,‬נושא שעליו ארחיב דברים גם בפרק הבא (בהקשר של העלייה‬

                                                                              ‫הרביעית)‪.‬‬
‫העלייה השלישית פתחה פרק חדש בתולדות ההתיישבות בארץ‪ .‬גולת הכותרת‬
‫שלו הייתה "גאולת העמק"‪ .‬הרעיון לפיתוח אזור זה עלה כבר בתקופות קודמות‪,‬‬
‫אך רק בתום מלחמת העולם הראשונה הצליח חנקין להשלים עסקת מקרקעין גדולה‬
‫עם בני משפחת סורסוק‪ ,‬ורכש מהם עשרות אלפי דונמים קרקע בעמק יזרעאל‪ .‬כן‬
‫נרכשו קרקעות נוספות באזור בידי גורמים פרטיים‪ ,‬והרכוש היהודי בעמק הסתכם‬
‫בכ־‪ 200,000‬דונם לערך‪ .‬ההתיישבות שהחלה אז הייתה לאחד מסמלי ההתיישבות‬

                                                                  ‫היהודית של הארץ‪132.‬‬
‫בשנת ‪ 1923‬פרץ משבר כלכלי בארץ‪ .‬המשבר נמשך כ־‪ 11‬חודשים‪ ,‬וחתם את‬
‫תקופת הגאות של העלייה השלישית‪ .‬המשבר נבע משילוב של גורמים‪( :‬א) ירידה‬
‫בייבוא ההון הפרטי שהגיע מחו"ל; (ב) הפסקת העבודות הציבוריות‪ ,‬שיזמה ממשלת‬
‫ארץ־ישראל הבריטית על מנת לקלוט את חסרי העבודה שבקרב העולים החדשים‬
‫לארץ והופסקה באוקטובר ‪( ;1922‬ג) צמצום התקציב הציוני‪ .‬כל אלה הביאו לידי‬
‫מיתון קצב הבנייה ולאבטלה מוגברת‪ .‬ארגון סולל בונה אף התמוטט‪ .‬המשבר גרם‬
‫לשיעור גבוה של ירידה מהארץ‪ .‬חמור מכול היה המשבר במורל‪ ,‬שנבע מנפילה‬
‫ממרומי הציפיות הגבוהות אל ימי קטנות של התגשמות המפעל הציוני‪ .‬הגילוי‬
‫הבולט של עצמת הייאוש היה התפתחותה של מפלגה קומוניסטית (הפ‪.‬ק‪.‬פ)‪ ,‬שהשיגה‬
‫בבחירות לאספת הנבחרים השנייה ב־‪ 1923‬כ־‪ 6%‬מהקולות‪ .‬המשבר הביא גם לידי‬
‫שחיקת האמונה בדרכיה של החברה הסוציאליסטית בארץ‪ .‬בשנת ‪ 1926‬אף אירע‬

‫‪ 1	 30‬לפרטים ראו ניר‪ ,‬ההתיישבות העובדת‪ ,‬עמ' ‪ .427–416‬על התקופה בהקשר של בן־גוריון ראו‬
                                                                            ‫טבת‪ ,‬קנאת דוד‪ ,‬ב‪.‬‬

                                                   ‫‪ 1	 31‬גלעדי‪ ,‬מעלייה לעלייה‪ ,‬עמ' ‪ ;163‬ניר‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 	132‬על רכישת קרקעות העמק ויישובו ראו בחיבור זה‪ ,‬לעיל בפרק חמישי‪ ,‬הערה ‪ ;63‬בפרק שישי‪,‬‬

              ‫הערה ‪ ;83‬בפרק שביעי‪ ,‬הערה ‪ ,39‬ובייחוד להלן בפרק תשיעי‪ ,‬הערות ‪.18–15‬‬
   421   422   423   424   425   426   427   428   429   430   431