Page 428 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪413‬‬

‫לאחר מאות שנות הפסקה שבהן ארץ־ישראל לא הייתה יחידה מדינית עצמאית משל‬
‫עצמה‪ .‬כן ניתן מתן מעמד מחודש לירושלים‪ 136.‬יש להוסיף ולומר כי מבחינות רבות‬
‫המעמד שקבעה בריטניה לירושלים הביא בעקבותיו גם את התנועה הציונית והיישוב‬
‫היהודי בארץ למקם את בירתו המדינית בירושלים‪ ,‬שכן בהתאם לכתב המנדט‪ ,‬נציגות‬
‫של ההסתדרות הציונית הייתה צריכה לייצג אותה כלפי הבריטים‪ .‬בתחילה היה זה‬
‫ועד הצירים‪ ,‬לאחר מכן ההנהלה הציונית ואחר כך גם המוסדות הלאומיים‪ :‬הסוכנות‬
‫היהודית ומוסדותיה‪ ,‬הקרן הקיימת וקרן היסוד והוועד הלאומי‪ .‬בירושלים התמקמו‬
‫גופים ניהוליים יהודיים נוספים‪ ,‬כמו למשל הרבנות הראשית‪ .‬הקביעה של הבריטים‪,‬‬
‫שירושלים היא בירת ארץ־ישראל‪ ,‬חיזקה את מעמדה של ירושלים אצל הצד היהודי‬

‫ואצל הצד הערבי‪137.‬‬
‫ההחלטה לא נשארה החלטה עקרונית בלבד‪ ,‬והיו לה השלכות רבות בשטח‪ .‬אל‬
‫מול השלטון הקודם‪ ,‬המזרחי‪ ,‬הנחשל יחסית בארץ ובירושלים‪ ,‬הבריטים הביאו אתם‬
‫שלטון מערבי מתקדם והניחו את היסודות להקמה של ממשל ששימש בסיס לממשל‬
‫מדינת ישראל שבא אחר כך‪ 138.‬תחילת ארגונו של הממשל האזרחי הבריטי בארץ‬

‫הייתה בתקופת נציבותו של סמואל‪ ,‬הנציב הראשון‪.‬‬
‫בתקופת סמואל החלו הבריטים מקימים מחלקות ממשל שונות‪ .‬אחת הראשונות‬
‫שהוקמו בירושלים הייתה מחלקת העתיקות‪ .‬וזאת כאמור בגלל היחס המיוחד שרחשו‬
‫הבריטים‪ ,‬וסמואל‪ ,‬לנושא השמירה והחשיפה של עתיקות הארץ הקדושה‪ 139.‬פעילות‬
‫נוספת של השלטון הבריטי‪ ,‬שנעשתה מיד לאחר בואו של סמואל‪ ,‬הייתה פתיחת‬
‫משרדי ספרי האחוזה לשירות הקהל בירושלים‪ .‬משרדים אלה היו סגורים מאז הכיבוש‪,‬‬
‫ורק בתחילת ‪ 1921‬נפתחו מחדש‪ ,‬דבר ש ִאפשר רכישת קרקעות מסודרת בארץ כולה‬
‫ותנופת בנייה גם בעיר ירושלים עצמה‪ 140.‬כן הוכן אז "חוק לבניין ערים"‪ ,‬שהסמיך את‬
‫הנציב העליון להכריז על כל אזור או מחוז כעל אזור לבניין עיר‪ ,‬בגבולות שייקבעו‬
‫ויפורסמו בעיתון הרשמי‪ .‬לפיו הוקמה בארץ רשות חדשה לקידום התפתחות הערים‬
‫ואזורים בנויים‪ ,‬רשות שעל פי החוק העות'מאני לא הייתה קיימת עד אז‪ .‬בספטמבר‬
‫‪ 1921‬הוצאה פקודה מפורטת לירושלים‪ ,‬והיא הגדירה את העיר כאזור לתכנון עירוני‬
‫וקבעה את גבולות תכנון העיר ואת ההגבלות על בנייה בגבולות אלה‪ 141.‬פרסום‬
‫הפקודה הניח את הבסיס החוקי לאישור בניית שכונות רבות בירושלים‪ .‬שטח השליטה‬
‫המוניציפלי שנקבע לירושלים הגיע לכ־‪ 13‬קמ"ר לערך‪ .‬אולם שלטונות העיר ראו את‬

‫‪ 136‬ביגר‪ ,‬מושבת כתר‪ ,‬עמ' ‪.165–164‬‬
‫‪ 1 37‬בעניין התמקמות המוסדות היהודיים בירושלים‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬תמורות עיקריות‪ ,‬עמ' ‪–389‬‬

‫‪ .403‬בנוגע לערבים ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.403–401 ,398–397‬‬
‫‪ 138‬על כל אלה ראו גם ספר בעריכתי‪ ,‬העשייה והמורשת‪ ,‬שהוא פרי כנס אקדמי שנערך בירושלים‬

‫ב־‪.2001‬‬
‫‪ 139‬בן־אריה‪ ,‬המוסדות הזרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.159–146‬‬

‫‪ 1 40‬ביגר‪ ,‬מחקרים‪.‬‬
‫‪ 1 41‬הפקודה פורסמה בעיתון הרשמי של ממשלת ארץ־ישראל‪.12.9.1921 ,‬‬