Page 432 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 432

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪417‬‬

‫החשמל‪ ,‬מקורות המים‪ ,‬מפעל האשלג‪ ,‬ועוד — תבלוט תמיד המעורבות הראשונית‬
                                                                     ‫של הרברט סמואל‪.‬‬

‫בסיכום זה בחרתי שלא לחזור על חלקו ותרומתו בכל התחומים שהוזכרו‪ ,‬אלא‬
‫להתמקד בנושא השנוי במחלוקת‪ ,‬והיא העמדה המדינית־פוליטית שנקט בעת כהונתו‪.‬‬
‫הידיעה על קשריו הקרובים עם החוגים הציוניים‪ ,‬בצירוף העובדה של היותו יהודי‬
‫נאמן‪ ,‬הביאה כמה מהאישים הבריטים‪ ,‬שהיו קשורים לכיבוש הארץ‪ ,‬להתנגד תחילה‬
‫להצעת מינויו לנציב בריטי‪ .‬אך לויד ג'ורג'‪ ,‬ראש ממשלת בריטניה דאז‪ ,‬שהכיר היטב‬
‫את תכונותיו ומסירותו של סמואל למשימות שמוטלות עליו ולנושא הארץ־ישראלי‪,‬‬
‫היה נחוש בדעתו שסמואל הוא האיש המתאים למקום שאליו הוא התכוון לשלוח‬
‫אותו‪ ,‬בתקווה שאולי בתכונות הפישור והגישור שלו יצליח לחלץ‪ ,‬לתווך ולהוביל‬

                                                                     ‫את הארץ החדשה‪.‬‬
‫עוד לפני כניסתו לתפקידו‪ ,‬יצא סמואל‪ ,‬בראשית ‪ ,1920‬לסיור קודם להכרת‬
‫בעיותיה של ארץ־ישראל‪ .‬אז נחשף לבעיה המרכזית שהחלה מתעוררת באזור‪ ,‬שהיה‬
‫אז בממשל צבאי בריטי‪ ,‬והוא המתח בין האוכלוסיות היהודית לערבית‪ ,‬שהתחזק‬
‫בעקבות הצהרת בלפור‪ ,‬שהיהודים חגגו אותה בקול רם ובשמחה גדולה‪ ,‬אשר הגבירה‬
‫עוד יותר את דאגת הערבים מהרעיון הציוני‪ .‬עם זאת משהוצעה לו משרת הנציב‬
‫הבריטי הראשון‪ ,‬הוא ניאות לקבל תפקיד זה‪ ,‬למרות היותו מודע להתנגדות לבחירתו‪,‬‬

                                ‫וכמובן קיווה שיצליח לגשר ולתווך בין שני הצדדים‪.‬‬
‫בראשית כהונתו נתקבל אצל היישוב היהודי בארץ בהתלהבות בלתי רגילה‪ .‬רבים‬
‫התיאורים של קבלת פנים נרגשת זו‪ .‬הנודע שבהם הוא ביקורו בשבת שלאחר בואו‬
‫ארצה בבית הכנסת החורבה בעיר העתיקה‪ .‬שם עלה לתורה להפטרה בשבת "נחמו"‪,‬‬
‫שלאחר צום תשעה באב‪ ,‬יום חורבן בית המקדש‪ .‬העם קם על רגליו וקרא לו "אחינו‬

                                                                ‫אתה"‪" ,‬אחינו אתה"‪154.‬‬
‫דומה כי קבלת הפנים הנלהבת של היישוב היהודי בארץ־ישראל למינויו של סמואל‬
‫היהודי‪ ,‬מהיוזמים והמובילים של הצהרת בלפור‪ ,‬נבעה גם מהיחס של חלק ניכר‬
‫מאוכלוסיית היישוב היהודי בארץ להצהרה‪ .‬הם ראו בהצהרה מעין הצהרה משיחית‪,‬‬
‫הבאה להגשים את חזון חזרת העם היהודי לארץ מכורתו‪ .‬במינוי סמואל לנציב בארץ‬
‫הם ראו המשך ישיר להצהרה הגדולה‪ ,‬ולא שמו לב לפרטיה‪ ,‬בעיקר לעניין שלבית‬
‫הלאומי היהודי לא נקבעו גבולות‪ .‬משהגיע סמואל לארץ הוא היה צריך לקבוע סופית‬
‫את גבולות הארץ ולייצב אותה‪ .‬על כן מראש חיפש לפשר בין היהודים לערבים‪,‬‬
‫שלחריפות הסכסוך ביניהם החל להיחשף יותר ויותר‪ .‬הוא קיווה כנראה שניתוק אזור‬
‫עבר הירדן המזרחי מארץ־ישראל המערבית ואי־החלת הצהרת בלפור בכתב המנדט‬

‫‪ 1	 54‬קריאת "אחינו אתה"‪" ,‬אחינו אתה"‪ ,‬הייתה הקריאה שקראו בני ישראל לאגריפס מלך יהודה‪,‬‬
‫צאצאו של המלך הורדוס‪ ,‬שהיה אדומי במקורו‪ .‬בקריאה זו הייתה טמונה הציפייה העמוקה‬
‫של עם ישראל באותם זמנים‪ ,‬אחרי הצהרת בלפור והכיבוש הבריטי‪ ,‬למינוי של יהודי לנציב‬
‫הבריטי הראשון בארץ־ישראל‪ .‬אך כגודל הציפייה כן היה גודל האכזבה של רבים מתושבי‬

         ‫הארץ היהודים‪ .‬תיאור על אירוע זה ראו גם בספרו של סמואל‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬עמ' ‪.176‬‬
   427   428   429   430   431   432   433   434   435   436   437