Page 429 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 429

‫פרק שמיני‬  ‫‪414‬‬

‫אפשרות פיתוחה במרחב שמסביבה ודרשו שאזור התכנון העירוני של העיר יתפשט‬
                                      ‫גם לשטחים שמעבר לגבול המוניציפלי שלה‪142.‬‬

‫אך הנושא החשוב ביותר שהבריטים תרמו לירושלים הוא עצם ההקמה של המרכז‬
‫השלטוני של הארץ כולה בתוכה‪ .‬עם בואו של סמואל הוקם בירושלים גם מוסד‬
‫הנציבות‪ .‬בשנים ‪ 1927–1920‬שכן הנציב בבניין על שם אוגוסטה ויקטוריה על הר‬
‫הצופים‪ ,‬בניין שהקימו הגרמנים בשלהי השלטון הטורקי בארץ‪ .‬בימי מלחמת העולם‬
‫הראשונה הפכוהו הטורקים לבניין המטה הצבאי הראשי שלהם‪ .‬אחרי הכיבוש הבריטי‬
‫שימש הבניין בתחילה מטה ראשי של הקורפוס ה־‪ ,20‬ואחר כך למגורים רשמיים‬
‫ולמשרדים של האדמיניסטרטור הראשי הבריטי‪ 143.‬נוסף על מגורי הנציב העליון שכנו‬
‫בבניין גם משרדי המזכירות הראשית‪ ,‬משרד התובע הכללי והגזברות‪ .‬אך עקב חוסר‬
‫הנוחות שנבעה ממרחק המשרדים החיוניים האלה מהעיר ב־‪ 1924‬הם הועברו לבניין‬
‫אכסניית סנט פאול הגרמנית‪ ,‬מול שער שכם‪ ,‬שעד לאותה תקופה שימשה את משרדי‬
‫מושל העיר‪ .‬רק בסוף שנות השלושים עברו המשרדים למלון המלך דוד‪ .‬לאחר רעידת‬
‫האדמה של ‪ 1927‬הועבר מושב הנציב‪ ,‬זמנית‪ ,‬למבנה הנודע בשם "מחניים"‪ ,‬שבו שכן‬
‫לפני כן בית הספר על שם אוולינה דה־רוטשילד‪ .‬רק בראשית שנות השלושים עבר‬

       ‫לארמון הנציב‪ ,‬למבנה שנבנה במקום‪ ,‬ובו שוכן היום מטה משקיפי האו"ם‪144.‬‬
‫הגוף המבצע הראשי של ממשלת ארץ־ישראל‪ ,‬שהיה פעיל מאוד בירושלים‪,‬‬
‫הייתה המזכירות הראשית‪ .‬תפקידיה היו רבים‪ .‬באחריותה פורסם "העיתון הרשמי‬
‫של ממשלת ארץ־ישראל" (‪.)Official Gazette of the Government of Palestine‬‬
‫בדרך כלל המזכיר הראשי אף מילא את מקומו של הנציב בעת היעדרו מהארץ‪145.‬‬
‫שני המזכירים הראשונים בממשל הבריטי היו אישים בעלי מעמד חשוב בהיררכיה‬
‫של הפקידים הבריטים במזרח‪ .‬דידס שירת בירושלים בתפקיד זה מספטמבר ‪1920‬‬
‫עד אפריל ‪ ,1923‬והחליף אותו גילברט קלייטון עד יוני ‪ .1925‬ליד הנציבות‬
‫והמזכירות הראשית פעלה "ועדה מייעצת" (‪ ,)advisory council‬שחבריה היו ראשי‬
‫המחלקות של הממשל‪ ,‬ומועצה מחוקקת של פקידים בריטים‪ ,‬שמתפקידה היה‬
‫לאשר כל הצעת חוק שהועברה לאחר מכן לאישור משרד המושבות בלונדון‪ .‬מקום‬

‫‪ 1	 42‬האדריכל ריכרד קאופמן הביא לירושלים את רעיונות עיר הגנים האירופית‪ ,‬ותכנן בה שכונות‬
‫גנים‪ ,‬ראו ביגר‪ ,‬מושבת כתר‪ ,‬עמ' ‪ ;155‬הנ"ל‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪ ;186‬קרק ונורדהיים‪ ,‬ירושלים‪,‬‬

                                                                                       ‫עמ' ‪.178‬‬
‫‪ 	143‬לאחר הכיבוש הבריטי החרימו הבריטים מבנים גרמניים שנחשבו לרכוש אויב‪ .‬כך הוחרם‬
‫מבנה בית אוגוסטה ויקטוריה‪ ,‬בתי המושבה הגרמנית ועוד‪ .‬רכוש הכנסייה הגרמנית הקתולית‬

                    ‫לא הוחרם בשל היחסים עם הוותיקן‪ ,‬ראו קרק ונורדהיים‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.167‬‬
‫‪ 1	 44‬על המבנה מחניים‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;356–354‬מקובר‪ ,‬שלטון ומנהל‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,93‬וראו שם על כל צמרת השלטון המרכזי הבריטי‪ :‬מוסד הנציבות‪ ,‬והגופים הנוספים שהיו‬

                                                    ‫קשורים בו ישירות‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.107–87‬‬
‫‪ 	145‬על תפקידי המזכירות הראשית‪ ,‬סמכויותיה‪ ,‬עבודתה‪ ,‬המנגנון והגופים‪ ,‬שהיה קשורים בה‪ ,‬ראו‬

                                                            ‫ראובני‪ ,‬ממשל המנדט‪ ,‬עמ' ‪.48–37‬‬
   424   425   426   427   428   429   430   431   432   433   434