Page 424 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הפעילות הציונית בוועידות השלום‪ ,‬ההתפתחויות בארץ ותקופת הרברט סמואל ‪409‬‬

‫‪ ,1923–1920‬הקיפה כ־‪ 230,000‬נפש‪ .‬בזמן העלייה השלישית הגיעו לארץ בין ‪25,000‬‬
‫ל־‪ 35,000‬נפש (לשם השוואה בעלייה ראשונה היו ‪ ;30.000–20,000‬בעלייה השנייה‬
‫‪ .)35,000‬האודיסאה ההרואית של עלייה זו‪ ,‬שרבים מעוליה עשו דרכם בדרך לא דרך‪,‬‬
‫העניקה לה את דיוקנה המיוחד ועיצבה את אופי המפגש שלה עם הארץ ואת דפוסי‬

‫ההתערות בה‪121.‬‬
‫תחילתה של העלייה השלישית הייתה ב־‪ .1919‬בשנה זו היה מספר העולים עדיין‬
‫קטן (פחות מאלפיים איש)‪ .‬עד הקמת הממשל האזרחי (ב־‪ 1‬ביולי ‪ )1920‬היו מגבלות‬
‫על עליית יהודים לארץ ורשמית רק מי שעזב את הארץ בזמן המלחמה הורשה לחזור‬
‫אליה‪ ,‬וזאת בשל העיקרון של שמירת המצב הקיים לפני המלחמה‪ 122.‬את מועד סיומה‬
‫של העלייה השלישית קשה לקבוע במדויק‪ ,‬שכן "העלייה הרביעית"‪ ,‬כפי שכונתה‪,‬‬
‫באה כמעט ברצף אחריה ב־‪ .1924‬שם העלייה השתנה‪ ,‬וזאת בעיקר בגלל השוני‬
‫באופי העולים אז‪ .‬על כן מקובל לראות בסוף ‪ 1923‬את מועד סיומה של העלייה‬

‫השלישית‪.‬‬
‫גם על עלייה זו יש ספר מקיף‪ ,‬כמו הספרים שנכתבו על העלייה הראשונה‬
‫והעלייה השנייה‪ .‬אך ספר זה לא נכתב מתוך תכנון מראש‪ ,‬לפי נושאי מחקר וערכים‬
‫על אישים‪ ,‬אלא נמצא בו אוסף של כ־‪ 250‬מאמרים ורשימות ו"משתלבים יחד ביטויי‬
‫חויות אישיות עם תיאורי המציאות וההוי של הימים ההם"‪ .‬כן ניתן בספר מדור מיוחד‪:‬‬

‫"בשער התקופה — כתוב בידי יודעי דבר על הרקע ההיסטורי של התקופה"‪123.‬‬
‫ההתמקדות בספר המצוין הזה היא בעיקר בפעילות של ההתיישבות העובדת‪.‬‬
‫המונח "העלייה השלישית" מכוון בעצם לחלק של התנועה העובדת‪ ,‬שנתן לעלייה זו‬
‫את ייחודה וגם את ההצדקה לשמה‪ .‬מבחינות רבות המשיכה העלייה השלישית גם את‬
‫האידאולוגיה הסוציאליסטית של העלייה השנייה שקדמה לה ואף הרחיבה והעצימה‬
‫אותה‪ .‬הדבר מוצא את ביטויו גם בדברי הוצאת הספר העוסק ב"תקופה רבת ההוד של‬

‫העלייה השלישית לכל צדדיה וגילוייה"‪124.‬‬
‫כך גם מונים עורכי הספר את נושאי הספר‪ :‬התארגנות אנשיה בתאי החלוץ בחוץ‬

‫‪ 121‬היקף העלייה השלישית‪ ,‬לפי גלעדי‪ ,25,000 ,‬וראו גלעדי‪ ,‬מעלייה לעלייה‪ ,‬עמ' ‪ .162‬לפי ארז‪,‬‬
‫‪ ,35,000‬וראו ארז‪ ,‬העלייה השלישית‪ ,‬עמ' ‪.6‬‬

‫‪ 122‬מקובל היה לראות באנייה "רוסלאן" את האנייה הראשונה שבאה בעלייה השלישית‪ .‬רוסלאן‬
‫יצאה מאודסה ב־‪ 12‬בדצמבר ‪( 1919‬תר"פ חנוכה) והגיעה ליפו עם כ־‪ 500‬עולים‪ .‬אך יש‬
‫החולקים על כך‪ .‬בעניין זה‪ ,‬ראו אלרואי‪ ,‬רוסלאן‪ ,‬נספח‪ :‬רשימת האניות והרכבות שהגיעו‬

‫לארץ במהלך ‪.1919‬‬
‫‪ 1 23‬ארז‪ ,‬העלייה השלישית‪ ,‬א–ב‪ ,1964 ,‬דפי פנים של מעטפת הספר‪ ,‬עמ' ‪ .4–3‬על נתוני‬
‫האוכלוסייה ועל ההרכב הדמוגרפי שלה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .7–6‬על ההתיישבות היהודית בארץ‬
‫בתקופת המעבר (‪ ,)1921–1918‬ובזמן העלייה השלישית (‪ ,)1923–1921‬ראו גם גבתי‪ ,‬מאה‬

‫שנות התיישבות‪ ,‬עמ' ‪.225–173‬‬
‫‪ 124‬על תנועת החלוץ‪ ,‬ראו ארז‪ ,‬במבוא‪ ,‬עמ' ‪ ,15–11‬וגם לפי תוכן העניינים המפורט ובמפתח‪.‬‬
‫בין חלוצי העלייה השלישית שהגיעו לירושלים היה החוצב באראדה (אלעזר אלפרן) שעיצב‬

‫באבן מפה של ארץ ישראל כבר בשנת ‪ ,1924‬ראו גביש‪ ,‬מפה באבן‪.‬‬