Page 423 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שמיני‬ ‫‪408‬‬

‫אחד הדברים המפתיעים בפעילות ההסתדרות הציונית הוא המחדל שאירע מיד‬
‫לאחר הצהרת בלפור וכיבוש ארץ־ישראל‪ ,‬בחוסר המוכנות להשתמש באפשרות‬
‫שנוצרה לעלייה גדולה של יהודים ארצה‪ .‬בארץ שרר משטר צבאי‪ ,‬על פי עקרון‬
‫הסטטוס קוו‪ ,‬וגם כתב המנדט עדיין לא אושר סופית‪ .‬התנאים בעולם לאחר המלחמה‬
‫הקשו גם הם‪ .‬עם זאת נראה כי האשמה העיקרית הייתה ההסתדרות הציונית‪ ,‬שחששה‬
‫מאבטלה ומחסור העלולים להיווצר בארץ בעקבות עלייתם של חסרי אמצעים‪ .‬עם‬
‫תום המלחמה החלו מוסדות ההסתדרות לשגר חוזרים ומכתבים כי עדיין אי־אפשר‬
‫לנסוע לארץ והדרכים חסומות‪ .‬בכינוס הראשון של הוועד הפועל הציוני לאחר‬
‫המלחמה‪ ,‬בפברואר–מרס ‪ ,1919‬הוחלט "להזהיר עולים־בכוח לבל יסעו לארץ־‬
‫ישראל ללא אישורה של ההסתדרות הציונית"‪ .‬באביב ובקיץ ‪ 1919‬שיגרה ההסתדרות‬
‫הציונית מכתבים וחוזרים לסניפים ובהם אזהרות חד־משמעיות "לא לנקוט שום צעד‬
‫פזיז להגירה"‪ .‬היו גם מנהיגים שדיברו על הצורך ב"בחירת החומר האנושי"‪ ,‬לניפוי‬
‫מועמדים ושלארץ יגיעו רק אנשים "שלפי חינוכם‪ ,‬מקצועם ואופיים מתאימים למטרה‬
‫שאליה אנו שואפים"‪ .‬עמדה זאת קיבלה ביטוי בחוזר של הוועד הפועל הציוני מאוגוסט‬
‫‪ ,1919‬שתבע מהעולים להמתין בארצות המוצא‪ .‬נגד הקו המתון והזהיר‪ ,‬נשמע ברמה‬
‫רק קולו של מקס נורדאו‪ .‬בשנים ‪ 1920–1919‬יצא בסדרת נאומים שבמרכזם עמדה‬
‫הסיסמה‪ :‬עלייה המונית לארץ־ישראל ומיד בלא כל דיחוי‪ .‬בקיץ ‪ 1919‬כתב‪" :‬אנו‬
‫צריכים לפעול בהיקף רחב [‪ ]...‬לא לאחר חמישים שנה‪ ,‬לא מחר‪ ,‬אלא היום"‪ .‬בוועידה‬
‫בלונדון (קיץ ‪ )1920‬הציע להביא לארץ חצי מיליון עולים לאלתר‪" :‬או שנהיה רוב‬
‫מכריע בארץ־ישראל עכשיו‪ ,‬או שהארץ תהיה אבודה בשבילנו לעולמים"‪ .‬דעתו לא‬

‫נשמעה‪ ,‬או שלא היה אפשר לבצעה‪119.‬‬
‫בינתיים הלחץ באירופה הלך וגבר‪ .‬בולמוס ההגירה שהחל עם תום המלחמה‬
‫מארצות רוסיה ופולין‪" ,‬מהפכת אוקטובר" הבולשביקית (‪ ,)1917‬מלחמת האזרחים‬
‫ברוסיה (‪ )1920–1918‬ומלחמת רוסיה־פולין (‪ — )1920–1919‬כל אלה דחפו שכבות‬
‫רחבות של אינטליגנציה עממית ומעמד בינוני נמוך‪ ,‬להגר מארצות אלה‪ .‬בתוכם‬
‫היו גם יהודים רבים שרצו לעלות לארץ‪ ,‬הן בגלל הדחף הציוני החלוצי הן משום‬
‫ההרגשה שהכיבוש הבריטי פתח עידן חדש‪ .‬אפילו המאורעות שאירעו בארץ ו ֵהדם‬
‫הגיעו לאירופה — כמו נפילת טרומפלדור וחבריו בתל חי‪ ,‬במרס ‪( 1920‬י"א באדר‬
‫תר"פ); המאורעות בגליל באביב תר"פ‪ 120,‬המאורעות בירושלים בפסח תר"פ ומאסר‬
‫ז'בוטינסקי לאחריהן — לא הרתיעו את השואפים לעלייה אלא אף חיזקו אותה‪ .‬על‬
‫רקע זה חלה גם התארגנות של אגודות ציוניות‪ ,‬ובראשן הסתדרות "החלוץ" וחברות‬
‫פרטיות של המעמד הבינוני‪ .‬כבר ב־‪ 1918‬קמו משרדים ארץ־ישראליים לעלייה‬
‫בערים‪ :‬ורשה‪ ,‬וינה‪ ,‬איסטנבול וערים אחרות‪ .‬ההגירה היהודית ממזרח אירופה‪ ,‬בשנים‬

‫‪ 1 19‬חלמיש‪ ,‬במירוץ כפול‪ ,‬עמ' ‪ ,18–15‬והמקורות שם‪.‬‬
‫‪ 120‬על המאורעות לאחר פרשת תל חי באביב תר"פ בגליל העליון‪ ,‬על ההתקפה על איילת השחר‪,‬‬
‫על המאורעות בגליל התחתון ובעמק‪ ,‬על התקפה על צמח‪ ,‬ועוד‪ ,‬ראו תולדות ההגנה‪ ,‬כרך א‪,‬‬

‫חלק ב‪ ,‬עמ' ‪.602–586‬‬