Page 433 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 433
פרק שמיני 418
על חלק זה שלו ,כמו גם מינויו של עבדאללה ,נציג המשפחה האשמית ,לאמיר
בממלכה ,תפצה את הערבים באזור .גם המלכתו של פייצל ,שגורש מדמשק ,למלך
בעירק השתלבה לתוך השקפה זו.
סמואל הגיע למסקנה שהציונים צריכים לעשות מאמץ להגיע להסכמה עם הערבים
בנושאים שונים ,ולהרגיע אותם ,כדי שלא יחששו מהם .הוא גם היה האיש שהוביל
לספר הלבן הראשון ,שבהגבלותיו כלפי היהודים חשב שיפצה את הערבים .עם זאת
המשיך להאמין בזכות היהודית ההיסטורית להקמת ביתו הלאומי היהודי בארץ־ישראל.
גם בספר הלבן הראשון ,שכאמור סמואל היה מעורב בכתיבתו והוא אושר בידי חבר
הלאומים ,עמד סמואל בכל תוקף שההסכמות שאושרו נקבעו ונרשמו הן רק תוספות
לכתב המנדט הראשוני .גם הצהרת בלפור ,להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ־
ישראל ,נשארה בו במלואה ככתבה וכלשונה ,אם כי נוספו לה הנחיות והגבלות.
אך כל אלה לא עמדו לו לסמואל ביישוב היהודי בארץ ,והיהודים החלו יוצאים
נגדו בחריפות .השינויים בעמדותיו לא התקבלו על רבים מפעילי התנועה הציונית,
והיו אף כאלה שראו בו בוגד .ז'בוטינסקי ,שבתקופת מלחמת העולם הראשונה שהה
באנגליה ועסק בהקמת הגדוד היהודי העברי האנגלי שם ,היה ידיד אישי של סמואל.
בתחילה אף הסכים לכמה מהצעות הוויתור שלו ,כנראה גם מתוך ההערכה הרבה
שרחש כלפיו ,אך גם הוא החל לתקוף אותו בחריפות .התנועה הרביזיוניסטית ותנועת
הנוער שלה בית"ר ,שהקים ז'בוטינסקי ,הניפו את הדגל של "שתי גדות לירדן ,זו
שלנו זו גם כן" ,שבדיעבד במידה רבה כוון גם נגד סמואל ,אבי התכנית של ההפרדה
בין שתי הגדות.
סמואל ניסה לחפש דרכים חדשות לשיתוף פעולה בין יהודי ארץ־ישראל לערבייה,
כמו למשל בהקמת מועצה מחוקקת של תושבי הארץ ,שתוקם ליד השלטון הבריטי,
אך גם בכך נכשל .דומה כי בהמשך תקופת ממשלו בארץ פסק מלנסות ולפתור את
כל בעיות ארץ־ישראל .הוא החל ממעיט מהתמקדות בצד המדיני ,והפנה תשומת לב
הולכת וגוברת להמשך פיתוחה של הארץ.
עוד בשהותו בארץ ניסה לשוב לסייע לתנועה הציונית .לאחר שלויד ג'ורג' נאלץ
לפרוש מתפקידו כראש ממשלת אנגליה ,באוקטובר ,1922והלורד בלפור התרחק גם
הוא ממעורבות בגלל גילו ,נשאר סמואל האיש שהמשיך להגן בכל תוקף על הצהרת
בלפור ועל כתב המנדט שכלל אותה בתוכו ,והדף כל ניסיון לפגוע בהם .בשנת ,1924
כשעלתה לשלטון באנגליה ממשלת הלייבור הראשונה ,כששהה סמואל בארץ ,הוא
אף ניסה להעלות מחדש הצעות שהפעם התאימו לדרישות ההנהגה הציונית .כך הציע
להשתית את מדיניות העלייה היהודית לארץ על שלושה עקרונות( :א) העדפת יהודים
על פני אחרים; (ב) הכרה בהסתדרות הציונית כגוף המייצג שיטפל בעלייה היהודית;
(ג) הסמכה של ההסתדרות הציונית להעלות לאלתר כל יהודי שיש לו אמצעים או
סיכויים למצוא בה פרנסה155.
בסוף זמן כהונתו נראה כי אף שבע קצת נחת מזמן שירותו בארץ .בעיקר באירוע
1 55ליסק ,חברה יהודית ,עמ' .219–218
