Page 469 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק תשיעי‬ ‫‪454‬‬

‫בנוכחות הערבית‪ 72.‬וכך גם אישים נוספים‪ 73.‬את ההתארגנות הראשונה של האגודה‬
‫בארץ נוהגים לראות בהתכנסות בביתו של רופין‪ ,‬בשכונת רחביה בירושלים‪ ,‬ב־‪ 10‬ביוני‬
‫‪ .1925‬בהתכנסות השתתפו אינטלקטואלים משתי הקבוצות ועוד אנשים‪ .‬שם הוחלט‬
‫על הקמת ברית שלום‪ .‬ב־‪ 9‬במרס ‪ 1926‬הגיע מספר החברים ל־‪ ,73‬ומספר התומכים‬
‫ל־‪ .66‬כשנה לאחר מכן בתרפ"ז (‪ )1927‬הציג הגוף את תעודת הזהות הרעיונית שלו‬

‫בקובץ "שאיפותינו"‪74.‬‬
‫הצטרפותו של רופין למייסדי ברית שלום הייתה בבחינת הפתעה גדולה‪ ,‬שכן הוא‬
‫נודע כ"אבי מפעל ההתיישבות הציונית"‪ ,‬מאז התמנה לראש המשרד הציוני בארץ‬
‫(ב־‪ ,)1908‬והיה פעיל מאוד בבניין הארץ‪ .‬אלא נראה שרופין הגיע למסקנה שיש צורך‬
‫דחוף להגיע לפתרון הסכסוך היהודי–ערבי‪ ,‬שהלך והחריף‪ .‬אגודת ברית שלום הרבתה‬
‫לעסוק בסוגיות המועצה המחוקקת‪ ,‬שכאמור הבריטים ניסו להקים עוד בזמנו של‬
‫סמואל‪ 75.‬לאחר מאורעות תרפ"ט ‪ 1929‬הגיע רופין למסקנה שפתרון הסכסוך היהודי–‬
‫ערבי לא יבוא בדרכה של ברית שלום‪ .‬הוא עזב את הגוף הזה והצטרף להשקפות‬
‫הזרם המרכזי של מפא"י ובן־גוריון‪ .‬לימים גם תמך בתכנית החלוקה שהציעה הוועדה‬
‫המלכותית (ועדת פיל)‪ ,‬והצטרף למחנה הציוני המרכזי שתמך בתכנית‪ 76.‬לאחר מאורעות‬
‫תרפ"ט‪ ,‬גם אגודת ברית שלום חדלה מלפעול‪ ,‬וב־‪ 1933‬אף חדלה מלהתקיים‪ .‬מתוך‬
‫שאיפה להגיע לשלום עם ערביי פלסטין‪ ,‬קמו אגודות אחרות במקומה‪ ,‬ובהן אעסוק‬

‫בפרקים הבאים של החיבור‪77.‬‬
‫נוסף על כך החלו לנשוב רוחות חדשות גם בשתי מפלגות הפועלים‪ ,‬הפועל הצעיר‬

‫הלר‪ ,‬ברית שלום‪ ,‬עמ' ‪ ;12–1‬גורדון‪ ,‬ברית שלום‪ ,‬נספח ‪ ,2‬דברים מתוך תרגום נאום רופין‬ ‫‪7 2‬‬
‫בקונגרס הי"ד (תרפ"ה) (‪ .)1925‬לפי שאיפותינו‪ ,‬א‪ ,‬חוברת א (תרפ"ז)‪ ,‬עמ' כג–כו‪" .‬גוף מדיני‬
‫בו יעבדו שני הלאומים שכם אחד בלי שליטה של האחד או הכפיפה של האחר"‪ ,‬גורדון‪ ,‬שם‬ ‫‪7 3‬‬

‫עמ' ‪.289‬‬ ‫‪7 4‬‬
‫גולדשטיין טוען שאת הרעיון להקמת ברית שלום העלה המזרחן היהודי־גרמני‪ ,‬פרופ' יוסף‬ ‫‪7 5‬‬
‫הורביץ‪ ,‬שבא לחגיגת פתיחת האוניברסיטה העברית ב־‪ 1‬באפריל ‪ .1925‬הורביץ נפגש עם‬ ‫‪7 6‬‬
‫רופין ושכנע אותו בעניין זה לאחר ביקור במדינות המזרח באזור‪ ,‬ראו גולדשטיין‪ ,‬בדרך‬
‫להגמוניה‪ ,‬עמ' ‪ .31–25‬שם גם עמדות אישים אחרים מהארץ על השקפות ברית שלום‪ .‬וראו‬ ‫‪ 77‬‬

‫גם רופין‪ ,‬פרקי חיי‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,96‬רישום יומן‪.26.4.1925 ,‬‬
‫תקנות אגודת ברית שלום כפי שהופיע בשאיפותינו‪ ,‬א‪ ,‬חוברת א (תרפ"ז)‪ ,‬עמ' נג‪ ,‬ראו גורדון‪,‬‬
‫ברית שלום‪ ,‬נספח ‪ ,1‬עמ' ‪ .288‬מי שהיה פעיל בברית שלום ופרסם שורה של מאמרים על‬

‫הנושא הערבי בביטאון זה היה קלווריסקי‪ ,‬ראו עליו במפורט בפרק הבא‪.‬‬
‫על רעיון המועצה המחוקקת ראו לעיל בפרק שמיני‪ ,‬בדיון ובהערות ‪.118–114‬‬
‫רופין לוויקטור יעקבסון‪ ,‬דצמבר ‪ ,1931‬גורדון‪ ,‬ברית שלום‪ ,‬נספח ‪ ,18‬עמ' ‪ .319–318‬מילותיו‬
‫הנודעות אז היו‪" :‬מה שנחוץ לנו להשיג מהערבים לא נוכל להציע ליהודים ומה שנוכל להציע‬
‫ליהודים לא נקבל מהערבים"‪ ,‬ומכאן שאין ברירה אלא לקבל את תכנית החלוקה‪ ,‬ראו הלר‪,‬‬

‫ברית שלום‪ ,‬עמ' ‪.89–81‬‬
‫מאגנס לא הצטרף מראש לברית שלום‪ ,‬משום שלא הסכים להשקפותיו הקודמות של רופין‬
‫וניהל מדיניות נפרדת משל עצמו‪ ,‬ראו קיש‪ ,‬יומן‪ ,‬עמ' ‪ .18.6.1931 ,460‬קיש מוסיף שהוא‬