Page 471 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק תשיעי‬ ‫‪456‬‬

‫למשך זמן מה ולאחר מכן שימש המזכיר הראשי של הממשל הבריטי במדינת סיירה‬
‫לאונה‪ ,‬שבה שהה לפני בואו ארצה בפעם הראשונה‪ .‬לוק דגל בהשקפה שיש צורך‬
‫לקדם את התושבים המקומיים‪ ,‬הילידים‪ ,‬והיה חבר בוועדת השופט הייקרפט‪ ,‬שחקרה‬
‫את מאורעות ‪ 82.1921‬לתפקיד חשוב זה הוא נבחר כנראה בגלל ניסיונו הקולוניאלי‬
‫והכרתו את ארץ־ישראל מתקופת שהותו הקודמת‪ .‬אך כבר בעת מינויו רבים פקפקו‬
‫במידת התאמתו לתפקיד‪ 83.‬לוק מילא את מקום הנציב במשך ארבעה חודשים‪ ,‬עד‬
‫דצמבר ‪ .1928‬בדצמבר ‪ 1928‬נכנס לתפקידו הנציב הבריטי השלישי צ'נסלור‪ .‬איתרע‬
‫המזל שבעת שפרץ הסכסוך הראשון בכותל המערבי שימש לוק בתפקיד ממלא מקום‬
‫הנציב‪ .‬דומה כי לא שלט במצב‪ ,‬ורבים זוקפים לחובתו את הידרדרות ההתפתחויות‬

‫שאירעו בכותל ואת תוצאותיהן החמורות‪84.‬‬
‫נושא המקומות הקדושים בארץ־ישראל‪ ,‬ובעיקר בירושלים‪ ,‬היה נושא פוליטי רגיש‬
‫תמיד‪ .‬אלנבי‪ ,‬בכניסתו לירושלים‪ ,‬הכריז כי בריטניה מקבלת על עצמה לשמור על‬
‫ירושלים כעיר הקדושה לשלוש הדתות העולמיות‪ .‬בכתב המנדט נקבעו סעיפים רבים‬

‫באשר לנושא המקומות הקדושים‪ .‬בתוך אלה נכלל גם הכותל המערבי‪85.‬‬
‫כאן אציין רק כמה עניינים מרכזיים באשר לכותל‪ .‬כבר במאה התשע עשרה‪ ,‬עם‬
‫גידול היישוב היהודי בירושלים‪ ,‬גדל מספר היהודים שנהגו לבוא להתפלל במקום‬
‫מקודש זה‪ .‬כבר אז עלו רעיונות לרכישת המקום‪ ,‬אך לא קרה דבר‪ .‬עם הכיבוש‬
‫הבריטי‪ ,‬שוב הועלו רעיונות דומים‪ ,‬אך גם הם לא צלחו‪ 86.‬הבריטים והערבים טענו‬

‫לוק פרסם שלושה כרכי אוטוביוגרפיה‪ .‬בכרך השני פרטים על שהייתו הראשונה בארץ‪ ,‬ובכרך‬ ‫‪ 82‬‬
‫השלישי על שהייתו השנייה‪ .‬על תקופת השהות הראשונה של לוק בארץ‪ ,‬ראו גם בן־אריה‪,‬‬ ‫‪8 3‬‬
‫‪ 84‬‬
‫שימורה ותכנונה‪ ,‬עמ' ‪.481‬‬ ‫‪8 5‬‬
‫רבים ייחסו ללוק עמדות פרו־ערביות‪ ,‬וראו בספרו (לוק‪ ,‬אוטוביוגרפיה) שם גם טענותיו על‬
‫הפגנות היהודים נגדו‪ .‬ללוק היו קשרים הדוקים עם ג'ורג' אנטוניוס‪ ,‬ששירת אז במזכירות‬ ‫‪ 86‬‬
‫הממשלה הבריטית והיה בעל מעמד חשוב בה‪ .‬באמצעותו הוא קשר כנראה גם קשרים עם‬

‫אישים ערבים נוספים‪ ,‬ראו בנטוויץ‪ ,‬זיכרונות המנדט‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬
‫על נושא סכסוך הכותל ומאורעות ‪ 1929‬ראו עופר‪ ,‬התגבשות‪ ,‬עמ' ‪ ,281–277‬והמקורות שם‪.‬‬

‫וראו גם קיש‪ ,‬יומן‪ ,‬עמ' ‪.263–262‬‬
‫לאחר פרוץ סכסוך הכותל‪ ,‬ובהמשכו בפרעות תרפ"ט‪ ,‬הוקמה ועדה בין־לאומית שחקרה את‬
‫הנושא‪ ,‬אספה מסמכים‪ ,‬גבתה עדויות מ־‪ ,1928‬שרוכזו במזכר הכותל של משרד המושבות‬
‫הבריטי ובמזכר אדלר–סיירוס לוועדת הכותל מ־‪ .1930‬פירוט שמות שני המזכרים הללו‪ ,‬ראו‬
‫בביבליוגרפיה בסוף הספר‪ .‬על מאורעות הכותל כנקודת מפנה ביחסים בין יהודים לערבים ראו‬
‫במפורט סלע‪ ,‬מאורעות הכותל; לנג‪ ,‬מאורעות תרפ"ט; קולת ואחרים‪ ,‬מאורעות תרפ"ט; כהן‪,‬‬
‫תרפ"ט‪ .‬כהן מכנה את תרפ"ט "שנת האפס בסכסוך היהודי–ערבי"‪ .‬שם פירוט של פגיעות‬
‫רבות ביהודים ובערבים ובכל המאורעות ברחבי הארץ כולה‪ .‬עיסוק מועט יחסית בהתפתחות‬
‫הכללית של אירועי תרפ"ט‪ .‬גם לוח זמנים מקוצר של האירועים הללו‪ ,‬כולל כאלה שלא נדונו‬

‫בספר‪ ,‬ראו שם עמ' ‪.19–17‬‬
‫על הכותל במאה התשע עשרה ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .422–420‬על רעיונותיו‬
‫של ויצמן לקנות את הכותל‪ ,‬ראו חיימסון‪ ,‬ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;117‬סטורס‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬עמ' ‪;551‬‬