Page 472 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 472

‫תקופת הנציב פלומר‪ ,1928–1925 ,‬ותקופת הנציב צ'נסלור‪457 1931–1929 ,‬‬
‫שיש לשמור על מצב הסטטוס קוו‪ ,‬אך הוויכוחים היו על הגדרת מצב סטטוס קוו‬

                                                                                    ‫זה‪87.‬‬
‫בשנת ‪ 1928‬השלים גם חאג' אמין אל־חוסייני‪ ,‬המופתי הגדול‪ ,‬את מפעל השיפוצים‬
‫שהוא ארגן במבני הר הבית‪ ,‬כולל שיקום כיפת הזהב החדשה של כיפת הסלע‪ .‬גולת‬
‫הכותרת של מאמציו הייתה לחזק את המעמד הדתי־אסלאמי של ירושלים‪ 88.‬במסגרת‬
‫המאבק על השליטה על המקומות הקדושים בעיר‪ ,‬טענו המוסלמים כי הרחבה‬

           ‫המרוצפת שבחזית הכותל המערבי היא רכוש ההקדש המוסלמי (הווקף)‪89.‬‬
‫המתח בין יהודים לערבים גרם לפרוץ מאורעות תרפ"ט‪ .‬ההתנגשות הראשונה‬
‫בנושא הכותל התרחשה בערב יום הכיפורים תרפ"ט (‪ 24‬בספטמבר ‪ .)1928‬ביום‬
‫זה‪ ,‬מושלה הבריטי של ירושלים אדוארד קיטרוטש‪ 90‬עבר ליד הכותל וצפה בקהל‬
‫המתפללים היהודים‪ .‬הוא הבחין במחיצת בד מיטלטלת‪ ,‬שהפרידה בין הנשים לגברים‪,‬‬
‫ונזעק לטעון כי מחיצה כזו לא הייתה מוצבת עד כה ברחבת הכותל וכי יש בהצבתה‬
‫משום הפרת מצב הסטטוס קוו‪ .‬קיטרוטש הורה על סילוק המחיצה‪ ,‬ומיד‪ ,‬ביום החג‬
‫והצום‪ ,‬עורר את הערבים לתבוע זאת וכנראה זכה גם לתמיכתו של לוק‪ ,‬ממלא מקום‬

                                                        ‫הנציב הבריטי באותה תקופה‪91.‬‬

                                                          ‫פרומקין‪ ,‬דרך שופט‪ ,,‬עמ' ‪.279–276‬‬  ‫‪8	 7‬‬
‫על הסטטוס קוו בנושאי המקומות הקדושים ראו סטורס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;479‬חיימסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬               ‫‪8	 8‬‬

                                               ‫‪ .196‬שם על היחס לסעיף ‪ 13‬של כתב המנדט‪.‬‬       ‫‪	89‬‬
‫על פעילות המופתי‪ ,‬ראו ארליך‪ ,‬המזרח התיכון‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬ספר ב‪ ,‬עמ' ‪ ;380–341‬אילת‪,‬‬             ‫‪9	 0‬‬
‫המופתי‪ ,‬עמ' ‪ .53–50‬שם על "קרן הקמת המסגדים הקדושים בירושלים" והמשלחות לארצות‬                ‫‪9	 1‬‬
‫האסלאם‪ ,‬שעמדו במרכז פעילות המופתי לחיזוק מעמדו בירושלים‪ .‬שם גם על העזרה שקיבל‬
‫מריצ'מונד‪ .‬מאמר מפורט על מאורעות הכותל כנקודת מפנה בנושא העלאת חשיבות ירושלים‬
‫והר הבית בעיני ערביי ארץ־ישראל והעולם הערבי‪ ,‬ראו סלע‪ ,‬מאורעות הכותל‪ .‬לפירוט נוסף‬

                                                   ‫ראו גם‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬מאורעות הכותל (באנגלית)‪.‬‬
‫על הכותל ראו פורת‪ ,‬ממהומות למדינה‪ ,‬עמ' ‪ .29–21‬שם גם על התנגדות הערבים להקמה של‬
‫ועדת הכותל וגם על ניסיונותיהם להפוך את מסגד אל־אקצה לפנתאון כל־אסלאמי‪ ,‬הבאתם‬
‫לקבורה של אישים ערבים בהר הבית וכן על יצירת קשרים עם מוסלמים בהודו‪ .‬בעניין זה‬
‫ראו גם קיש‪ ,‬יומן‪ ,‬עמ' ‪ .403–401‬שם על המנהיג המוסלמי־הודי מוחמד עלי‪ ,‬שמת בלונדון‪,‬‬

                                                       ‫והובא לקבורה בהר הבית בינואר ‪.1931‬‬
‫קיטרוטש הואשם שבהתנהגותו הבוטה ובחוסר הגמישות שלו‪ ,‬היה אחד הגורמים להתפתחות‬
‫סכסוך הכותל‪ .‬יש שראו בהתנהגותו ביטוי לעמדתו האנטי־ציונית‪ ,‬ראו תולדות ההגנה‪ ,‬כרך‬
‫ב‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ' ‪ .306–301‬בעניין זה ראו ספרו‪ ,‬המבוסס על יומנו האישי‪ ,‬קיטרוטש‪ ,‬פחה‪ ,‬וגם‬
‫על ספרו של הקצין הבריטי דגלס דף‪ ,‬חרב להשכיר‪ .‬הוא הקצין שהוטל עליו לפעול להסרת‬

                                                           ‫המחיצה בכותל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.254–248‬‬
‫קיטרוטש ולוק הכירו היטב זה את זה מתקופת השהות הראשונה של לוק בארץ‪ .‬קיטרוטש‬
‫שירת אז כעוזר המזכיר הראשי של ממשלת המנדט‪ .‬שניהם היו קשורים לפעילות של חברת‬
‫פרו־ג'רוזלם‪ ,‬שהקים סטורס בירושלים‪ .‬הם אף פרסמו במשותף‪ ,‬כבר ב־‪ ,1922‬ספר מדריך על‬

                                          ‫ארץ־ישראל‪ ,‬ספר רשמי כמעט של ממשלת המנדט‪.‬‬
   467   468   469   470   471   472   473   474   475   476   477