Page 477 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק תשיעי‬ ‫‪462‬‬

‫הארץ‪ .‬האישיות שנבחרה לתפקיד היה סר ג'ון הופ סימפסון‪ ,‬פקיד קולוניאלי בריטי‬
‫ששירת בהודו ושימש סגן נשיא ועדת הפליטים של חבר הלאומים‪ ,‬שטיפלה בחילופי‬
‫האוכלוסייה בסוף מלחמת טורקיה־־יוון‪ .‬ב־‪ 6‬במאי ‪ 1930‬הוצא כתב המינוי שלו‪105.‬‬
‫הופ סימפסון התיידד עם צ'נסלור והושפע ממנו מאוד‪ .‬כשמסר את הדוח‪ ,‬בקיץ‬
‫‪ ,1930‬בלטה בו ההסכמה המוחלטת להשקפות ולדעות שהובעו בדוח ועדת שאו‪.‬‬
‫כמומחה כלכלי‪ ,‬הוא שם את הדגש בצד הכלכלי‪ ,‬וניסה להוכיח במספרים את חוסר‬
‫האפשרות לקליטת התיישבות חקלאית נוספת בארץ‪ ,‬את ההכרח בהפסקת העלייה‬
‫היהודית אליה‪ .‬הוא הציע שתמונה ועדת פיתוח קבועה שתטפל בנושאי פיתוח כלכלי‬
‫של הארץ‪ .‬באשר להמשך התיישבות יהודית קבע הופ סימפסון כי אין אף שעל‬
‫אדמה פנוי שאפשר ליישב בו מתיישבים חדשים‪ .‬במערכה על קביעת מדיניותה של‬
‫הממשלה התנהל ויכוח ממושך בין גורמי השלטון ובין המומחים הציונים על מידת‬
‫הקרקע הראויה לעיבוד בארץ‪ .‬מומחי הממשלה קיבלו את המצב הקיים כנתון קבוע‬
‫שאין לשנותו‪ ,‬ואילו הציונים הוכיחו ששטחים רבים שאינם מעובדים עשויים להיות‬
‫ראויים לעיבוד לאחר ייבוש ביצות‪ ,‬הכשרת קרקע‪ ,‬סיקול‪ ,‬חשיפת אדמה פורייה תחת‬
‫שכבות חול נודד ועוד‪ .‬הופ סימפסון קבע שיש להטיל פיקוח חמור על העברת קרקע‬

‫לידי יהודים‪106.‬‬
‫מבחינות מסוימות היה דוח המומחה חריף הרבה יותר משני המסמכים הקודמים‪,‬‬
‫של צ'נסלור ושל ועדת שאו‪ .‬אפילו מאגנס‪ ,‬שהיה ידוע מאוד במתינותו בנושא הסכסוך‬

‫היהודי–הערבי‪ ,‬יצא נגד הדוח הזה וכינה אותו "מסמך פוליטי במסווה כלכלי"‪107.‬‬
‫חששותיו של הופ סימפסון היו שהדוח שלו לא יזכה לצאת אל הפועל אם בראש‬
‫ועדת הפיתוח הכלכלית שהציע לא יעמוד אדם שיקבל את מסקנותיו‪ ,‬על כן הציע‬
‫את עצמו לעמוד בראשה‪ .‬אך הצעתו לא נתקבלה וליושב ראש הוועדה נתמנה לואיס‬
‫פרנטש‪ ,‬מנהל מחלקת הפיתוח‪ ,‬שהחל לפעול בארץ לאחר בואו של הנציב הבא‪108.‬‬
‫הופ סימפסון חשש גם שלאחר סיום כהונת צ'נסלור‪ ,‬ימונה נציב שלא ימשיך בדרכם‬

‫‪ 105‬על שליחות הופ סימפסון והערכה עליו ראו‪ ,‬עופר‪ ,‬התגבשות‪ ,‬עמ' ‪ .310–303‬על קשריו עם‬
‫הפקידות הבריטית‪ ,‬ראו קיש‪ ,‬יומן‪ ,‬עמ' ‪ .292‬תגובה למספרים ולדוח שלו ראו רופין‪ ,‬שלושים‬
‫שנות בניין‪ ,‬עמ' ‪ .205–186‬ראו גם שטיין‪ ,‬שאלת הקרקעות‪ ,‬פרק ‪ ,3‬עמ' ‪ .114–80‬הוא קורא‬
‫לפרק זה האיום על הבית הלאומי היהודי‪ .‬שם פירוט על ג'ון צ'נסלור‪ ,‬דוח ועדת שאו ופעילות‬

‫הופ סימפסון‪ .‬ופרק ‪ ,4‬עמ' ‪ 141–115‬הספר הלבן של פספילד‪ ,‬מכתב מקדונלד‪.‬‬
‫‪ 106‬על המדיניות הבריטית בשנות השלושים ראו במפורט שפר‪ ,‬הפלשתינאים והיישוב‪ .‬שם גם על‬
‫אישים בריטים שפעלו בשנות השלושים ועל מידת מעורבותם בארץ‪ ,‬וכן על הופ סימפסון‪.‬‬

‫על נושא הקרקעות ראו אבנרי‪ ,‬התיישבות ונישול‪ ,‬עמ' ‪ ,109‬והמקורות שם‪.‬‬
‫‪ 107‬ראו בנטוויץ‪ .‬מאגנס‪ ,‬עמ' ‪ .134‬על סיום מעורבותו של הופ סימפסון בנושא הארץ־ישראלי‪,‬‬

‫ראו עופר‪ ,‬התגבשות‪ ,‬עמ' ‪ ,291–288‬והמקורות שם‪.‬‬
‫‪ 1 08‬על לואיס פרנטש‪ ,‬ראו עופר‪ ,‬התגבשות עמ' ‪ .324–319‬כהן‪ ,‬ישראל והעולם הערבי‪,‬‬
‫עמ' ‪ .193–192‬שטיין‪ ,‬שאלת הקרקעות‪ ,‬פרק ‪ ,5‬עמ' ‪ .172–142‬גם בפרק הבא‪ ,‬העשירי‪ ,‬של‬

‫חיבורנו‪ ,‬בהתאמה להערות ‪ 62 ,61‬שם‪.‬‬