Page 482 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 482

‫תקופת הנציב פלומר‪ ,1928–1925 ,‬ותקופת הנציב צ'נסלור‪467 1931–1929 ,‬‬

‫פרוץ המאורעות‪ 122.‬יש המאשימים את הבריטים‪ ,‬או לפחות כמה מהם‪ ,‬על שעודדו‬
‫את הערבים בשאיפותיהם הלאומיות וכך עשו גם בסכסוך הכותל והפרעות שלאחריו‪.‬‬
‫היו בריטים שחיזקו את הערבים לעמוד על זכויותיהם‪ ,‬בייחוד בהר הבית ובמסגד אל־‬
‫אקצה‪ ,‬וגם באזור הכותל‪ ,‬שהיה בעיניהם חלק של אזור הווקף המוסלמי‪ .‬לעומת זאת‬
‫רבים מהבריטים סוברים ההפך‪ .‬לדעתם מדיניות הפיוס כלפי הערבים היא שהביאה את‬
‫שבע עד שמונה שנות השקט בארץ‪ .‬יש המוסיפים כי אפשר אולי להאשים את השלטון‬
‫הבריטי להתרחשויות בארץ במאורעות תרפ"ט‪ ,‬משום שבזמן חילוף המשמרות בין‬
‫הנציב פלומר לנציב שהיה צריך לבוא אחריו‪ ,‬נמסר ניהול הארץ לאישים שלא התאימו‬
‫לתפקידם‪ .‬הבחירה בלוק‪ ,‬שלא הכיר כלל את המורכבות בארץ־ישראל‪ ,‬הובילה לדרך‬

                                                                            ‫לא נכונה‪123.‬‬
‫יש המאשימים את היהודים בכל שאירע‪ ,‬מסיבות שונות‪ :‬הגידול של האוכלוסייה‬
‫היהודית בירושלים במאה התשע עשרה הגביר את הזיקה ואת הקשר היהודי לאזור‬
‫הכותל‪ .‬בכותל נערכו תפילות רבות והיו בו ביקורים רבים; ההקמה של התנועה‬
‫הציונית; הצהרת בלפור וכל הקשור אליה; הידיעות על רצונם של היהודים לרכוש‬
‫את שטח הכותל‪ ,‬פעילות ויצמן וועד הצירים בירושלים‪ ,‬בנושא זה ובנושאים נוספים;‬
‫פעילות הקהילה היהודית בעיר עצמה‪ .‬כל אלה העלו את חשש האוכלוסייה הערבית‬
‫כי היהודים רוצים להשתלט על ירושלים כולה‪ ,‬כולל אזור הר הבית שהיה מקודש גם‬

                                                        ‫להם וחששו שהוא יילקח מהם‪.‬‬
‫הדבר התחזק מאוד בזמן שבין סכסוך הכותל ב־‪ 1928‬לפרוץ מאורעות ‪,1929‬‬
‫כאשר בזמן הביניים התארגנו קבוצות יהודיות‪ ,‬סביב הדרישה להשתלטות יהודית על‬
‫הכותל והדבר הפך אף לססמה יהודית‪ .‬הסכסוך היהודי–ערבי גלש אז לרחבת הכותל‪,‬‬
‫והציבור היהודי־לאומי נזעק לתבוע את קדושתו היהודית‪ .‬הסמל היהודי־דתי‪ ,‬הכותל‬
‫המערבי‪ ,‬נעשה לסמל יהודי־לאומי לרבים ביישוב היהודי‪ .‬לא כך היה המצב באשר‬
‫לאזור הר הבית‪ ,‬שכן באותה תקופה עדיין היה מקובל על החברה היהודית החרדית־‬

             ‫דתית בירושלים שאין נכנסים לאזור הר הבית עצמו מטעמים הלכתיים‪.‬‬
‫ועדת שאו אף ציינה פעילות יהודית נוספת‪ ,‬והיא הקמת הסוכנות היהודית‬
‫המורחבת‪ .‬ההחלטה עמדה להתקבל סופית בקונגרס הציוני ה־‪ ,16‬בציריך‪ ,‬ביולי–‬
‫אוגוסט ‪ .1929‬הידיעות שהגיעו לשם על הטבח בחברון‪ ,‬מוצא‪ ,‬צפת‪ ,‬חולדה‪ ,‬באר‬
‫טוביה והר טוב‪ ,‬ואזלת ידם של השלטונות הבריטיים‪ ,‬חיזקו את ההחלטה על הקמתה‬
‫של הסוכנות היהודית המורחבת‪ .‬להחלטה נתלוותה פנייה לבריטים‪ ,‬שיכירו בגוף זה‬

‫‪ 1	 22‬ראו לעיל בקטע על חיזוק עבר הירדן וצמצום כוחות הביטחון בארץ‪ .‬כך גם סובר אייל‪,‬‬
‫במאמרו‪ ,‬מאורעות ‪ .1929‬לדעתו עוד מימי סמואל נוצרה אשליה שאין צורך בצבא בארץ‪,‬‬

                                                               ‫ועקב שינוי זה פרצו המאורעות‪.‬‬
‫‪ 1	 23‬תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ב‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬עמ' ‪ ,415–404‬ממשלת המנדט ולקח מאורעות תרפ"ט;‬
‫גם‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪" ,184–168‬שבע השנים הטובות"‪ ,‬התגבשות השלטון הבריטי והתפתחות‬

   ‫התנועה הערבית‪ ,‬תכנית מועצה המחוקקת‪ ,‬ניסיונות אחרונים לשתף את הערבים בשלטון‪.‬‬
   477   478   479   480   481   482   483   484   485   486   487