Page 481 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 481

‫פרק תשיעי‬  ‫‪466‬‬

‫והוקמה בראשותו ממשלה לאומית חדשה‪ .‬ב־‪ 31‬באוגוסט נמסרה ההודעה על מינויו‬
‫של הגנרל ווקופ לנציב הבריטי הבא בארץ־ישראל‪ .‬צ'נסלור חזר לבריטניה‪ .‬באוקטובר‬

       ‫‪ 1931‬הגיע לארץ הנציב העליון הבריטי הרביעי‪ ,‬והוא שירת בה עד ‪121.1938‬‬

  ‫סיכום‪ :‬תרפ"ט כנקודת מפנה‪ ,‬הגורמים לה והתוצאה שלה‬

‫בבואי לסכם את תקופות הנציבים פלומר וצ'נסלור אבקש להתמקד באירוע המרכזי‬
‫שהתרחש אז‪ ,‬והוא כמובן מאורעות תרפ"ט‪ .‬מיד עולה השאלה מה היו הגורמים‬

                                                      ‫שהביאו לפרוץ המאורעות הללו?‬
‫ראשית יש להבהיר שבמילים "מאורעות תרפ"ט" חבויים שני אירועים נפרדים‪,‬‬
‫הראשון הוא עניין סכסוך הכותל‪ ,‬שאירע ביום הכיפורים תרפ"ט‪ ,‬ובלוח האזרחי ב־‪24‬‬
‫בספטמבר ‪ ,1928‬והשני הוא מועד פרוץ הפרעות וההרג בירושלים‪ ,‬בחברון ובכל הארץ‪,‬‬
‫באב תרפ"ט (באוגוסט ‪ )1929‬ובימים שלאחריו‪ .‬פער הזמן בין שני האירועים האלה‬
‫הוא כ־‪ 11‬חודש‪ ,‬אך אין להפריד ביניהם‪ .‬כיוון שבאירוע הראשון לא היו אבדות בנפש‬
‫יש מחוקרי התקופה העוסקים בעיקר בחלק השני של המאורעות‪ ,‬שבהם נהרגו יהודים‬
‫רבים באכזריות רבה‪ .‬לדעתי זוהי טעות‪ .‬אי־אפשר להבין נכונה את נושא מאורעות‬
‫‪ 1929‬אם לא רואים את הקשר בין סכסוך הכותל ב־‪ 1928‬למאורעות ‪ .1929‬חוקרי‬
‫התקופה מציינים כי בארץ שררו שמונה שנות שקט ואף קצת יותר‪ ,‬ממאורעות מאי‬
‫‪ 1921‬עד מאורעות תרפ"ט‪ ,‬אך זאת רק אם נפסח על סכסוך הכותל‪ .‬אם נביא גם אותו‬
‫בחשבון‪ ,‬זמן השקט ארך כשבע שנים וחצי‪ ,‬אם כי גם זמן שקט כזה‪ ,‬בארץ‪ ,‬מחייב‬
‫הסבר‪ ,‬מדוע היה ומדוע הופר‪ .‬בעבר ניתנו שלושה הסברים לשקט זה ולמאורעות‬
‫שפרצו בסופו ונקשרו לשלושת הגורמים שהיו פעילים אז בארץ‪ :‬הבריטים‪ ,‬היהודים‬

                                                     ‫והערבים‪ .‬אדון בכל הסבר בנפרד‪.‬‬
‫יש המאשימים את הבריטים בפרוץ אירועי תרפ"ט‪ .‬לאחר מאורעות מאי ‪,1921‬‬
‫מימי סמואל עד תקופת נציבותו של פלומר‪ ,‬שרר שקט בארץ‪ .‬אז צמצמו הבריטים‬
‫את הכוח הצבאי שלהם בירושלים וחיזקו את כוחותיהם בעבר הירדן‪ .‬כך התאפשר‬

‫‪ 	121‬על תוצאות מאורעות תרפ"ט‪ ,‬ראו עופר‪ ,‬התגבשות‪ ,‬עמ' ‪ .326–324‬על עזיבת צ'נסלור‪ ,‬ראו‬
‫גם קיש‪ ,‬יומן‪ ,‬עמ' ‪ .464‬בפגישתו האחרונה של קיש עם צ'נסלור הוא הביע את כעסו עליו‪,‬‬
‫הן אישית הן מבחינת התנהגותו בתקופת כהונתו כלפי היישוב היהודי בארץ‪ .‬בהיות קיש בן‬
‫חמישים לערך‪ ,‬במלחמת העולם השנייה‪ ,‬התגייס לצבא הבריטי ושירת כבריגדיר גנרל‪ ,‬מפקד‬
‫חיל ההנדסה המלכותי בצפון אפריקה‪ ,‬בשנים ‪ .1943–1939‬ב־‪ 7‬באפריל ‪ ,1943‬בהיותו בן ‪,54‬‬
‫נהרג ונקבר בבית קברות צבאי בריטי‪ .‬לפי כללי הצבא הבריטי‪ ,‬שאין להעביר חללים כאלה‬
‫ממקום קבורתם למקום אחר‪ ,‬קברו נמצא שם עד היום‪ .‬בשנת ‪ ,2000‬כשהשתתפתי בסיור‬
‫בטוניס של כמאה אנשים מטעם "החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה"‪ ,‬הגענו לקברו של‬
‫קיש‪ ,‬כיבדנו את זכרו‪ ,‬ונאמרה שם תפילת קדיש‪ ,‬ראו קדמוניות‪ ,‬רבעון לעתיקות ארץ־ישראל‬

                                                         ‫וארצות המקרא‪ ,)2000( 119 ,‬עמ' ‪.71‬‬
   476   477   478   479   480   481   482   483   484   485   486