Page 479 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק תשיעי‬ ‫‪464‬‬

‫בספר הלבן השני הודגשה המחויבות הכפולה‪ ,‬שינוי יסודי בגישה הבריטית כלפי‬
‫הציונות‪ .‬בהצהרת המדיניות נטען שזהו המשך של הספר הלבן הראשון (מ־‪113.)1922‬‬
‫לאמתו של דבר רוח הדברים הייתה הפוכה‪ .‬הרעיון היסודי של הצהרת בלפור וכתב‬
‫המנדט‪ ,‬להקמת בית לאומי יהודי‪ ,‬נעלם‪ 114.‬הצהרת המדיניות של פספילד הייתה‬
‫מסמך אנטי־ציוני קיצוני‪ .‬בתגובה לו התחוללה סערה ציבורית בעולם היהודי‪ 115,‬ובקרב‬
‫אישים בריטים שתמכו בתנועה הציונית‪ 116.‬ויצמן התפטר מתפקידו כנשיא ההסתדרות‬

‫הציונית‪ ,‬ומשבר חמור פרץ בין התנועה הציונית לממשלת בריטניה‪117.‬‬
‫בעקבות הסערה החליט ראש הממשלה מקדונלד להזמין את המנהיגים היהודים‬
‫לשיחות הבהרה‪ .‬ב־‪ 13‬בפברואר ‪ ,1931‬לאחר השיחות‪ ,‬כתב לוויצמן מכתב שהערבים‬
‫כינוהו "המכתב השחור"‪ ,‬והיהודים קראו לו "המכתב הלבן"‪ ,‬ואחר כך זכה לכינוי‬
‫הניטרלי "איגרת מקדונלד"‪ .‬באיגרת זו ניסה מקדונלד לפייס את אנשי התנועה הציונית‬
‫ותומכיהם הבריטים וחזר במידה רבה למדיניות הבריטית הקודמת באשר למחויבות‬

‫להבטחות בריטניה לציונות בנוגע לארץ־ישראל‪118.‬‬

‫המדיני אחרי מאורעות תרפ"ט‪ ,‬עמ' ‪.445–437‬‬
‫‪ 1 13‬פספילד היה מיודד עם צ'נסלור והעריכו מאוד‪ .‬רבים מציינים שלו לאופולד אמרי וויליאם‬
‫אורמסבי־גור‪ ,‬מאוהדי התנועה הציונית‪ ,‬היו ממשיכים להיות האישים הקובעים במשרד‬
‫המושבות‪ ,‬לא היו מתרחשות ההתפתחויות האלה‪ .‬התמיכה השקטה שצ'נסלור קיבל מפספילד‬

‫היא שאפשרה אותן‪.‬‬
‫‪ 114‬לדוגמה אפשר להביא את תגובת לויד ג'ורג'‪ ,‬ראש ממשלת בריטניה‪ ,‬בזמן הצהרת בלפור‪,‬‬

‫וראו לעיל בפרק שמיני‪ ,‬הערה ‪.163‬‬
‫‪ 115‬על תגובתו של בן־גוריון לספר הלבן של פספילד‪ ,‬ראו חזן‪ ,‬בן־גוריון‪ ,‬עמ' ‪ .127–117‬גם‬
‫רופין‪ ,‬מייסד ברית שלום‪ ,‬תמך כעת בוויצמן‪ .‬על רופין מול מאגנס והתפוררות ברית שלום‪,‬‬

‫ראו הלר‪ ,‬ברית שלום‪ ,‬עמ' ‪ .81 ,63–58‬וראו גם לעיל‪ ,‬הערות ‪.77–71‬‬
‫‪ 116‬על התגובה בתוך מפלגת הלייבור עצמה בבריטניה ראו רוז‪ ,‬הציונים הלא־יהודים‪ .‬רוז מתחיל‬
‫את ספרו זה במשבר השנים ‪ ,1931–1929‬ומציין כי חשוב לראות עד כמה הציונים הלא־יהודים‬
‫המשיכו לתמוך בתנועה הציונית גם כשהמדיניות הבריטית הממשלתית השתנתה‪ .‬ראו שם‪ ,‬עמ'‬

‫‪ ,37–1‬וההערות שם‪.‬‬
‫‪ 117‬על המפנה בספר הלבן של פספילד‪ ,‬ראו עופר‪ ,‬התגבשות‪ ,‬עמ' ‪ .314–310‬על עמדתו של‬
‫פספילד עצמו ואשתו ביאטריס ווב‪ ,‬ממנהיגות תנועת הפועלים בבריטניה‪ ,‬ראו במפורט‬
‫בעבודת הדוקטור של עופר‪ .‬על התפטרות ויצמן‪ ,‬עמדות הלורד מלצ'ט‪ ,‬שנפטר זמן קצר‬

‫לאחר מכן‪ ,‬ופליקס וארבורג‪ ,‬הוויכוח בבית הנבחרים ועוד‪ ,‬ראו קיש‪ ,‬יומן‪ ,‬עמ' ‪.388–382‬‬
‫‪ 118‬על תגובת הציונים ואיגרת מקדונלד‪ ,‬ראו עופר‪ ,‬התגבשות‪ ,‬עמ' ‪ .317–314‬אין ספק שתלותו‬
‫של מקדונלד וממשלתו‪ ,‬ממשלת מיעוט שנזקקה לתמיכה של המפלגות השמרנית והליברלית‪,‬‬
‫סייעו להוצאת מכתב הפיוס‪ .‬סיכום טוב של תוכן האיגרת‪ ,‬על חמשת סעיפיה‪ ,‬הסותרת את‬
‫דברי הספר הלבן‪ ,‬ראו קיש‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .413–412‬על התפטרות ויצמן ועל שיחותיו עם רמזי‬
‫מקדונלד ועם בנו מלקולם‪ ,‬וכן על הוועדה‪ ,‬בראשות שר החוץ הנדרסון‪ ,‬שבעקבותיה פורסמה‬
‫איגרת מקדונלד‪ ,‬ועל משמעותה העיקרית‪ ,‬ראו גולדשטיין‪ ,‬בדרך להגמוניה‪ ,‬עמ' ‪.25–22‬‬
‫למסמך עצמו‪ ,‬בתרגום לעברית‪" :‬איגרת רשמית מאת ראש הממשלה מקדונלד לוויצמן‪ ,‬נשיא‬

‫הסוכנות היהודית לארץ־ישראל"‪ ,‬ראו יוסף‪ ,‬השלטון הבריטי‪ ,‬נספח ד‪ ,‬עמ' ‪.284–280‬‬