Page 465 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק תשיעי‬ ‫‪450‬‬

‫לאחר המלחמה‪ .‬כן ציינתי את אחדות הדעות ואת הידידות בין ויצמן לז'בוטינסקי‬
‫בעת הקמת הגדודים העבריים בזמן המלחמה‪ ,‬שכן אצל שניהם האוריינטציה הציונית‬
‫הופנתה אל בריטניה‪ .‬גם בזמן הקונגרס הזה ואף לאחר מכן המשיכה ידידות זו‪.‬‬
‫במאורעות אפריל ‪( 1920‬תר"פ) בירושלים‪ ,‬זכה ז'בוטינסקי לתהילה על ארגון ההגנה‬
‫בעיר ועל המאסר שהוטל עליו בעכו בידי הבריטים‪ .‬לאחר שחרורו מהמאסר תמך‬
‫ז'בוטינסקי בוויצמן במאבקים בתוך ההנהלה הציונית‪ .‬נראה כי חילוקי הדעות ביניהם‬
‫החלו עולים כשהרברט סמואל‪ ,‬שהיה מיודד עם שניהם‪ ,‬שינה את מדיניותו לאחר‬
‫מאורעות תרפ"א (‪ ,)1921‬כמצוין בפרק הקודם‪ .‬בתחילה הסכים ז'בוטינסקי לצאת‬
‫לארצות הברית על מנת להנהיג את "קרן היסוד"‪ ,‬שהוקמה בקונגרס ה־‪ ,12‬וב־‪1922‬‬
‫אף נתן את הסכמתו לספר הלבן הראשון‪ ,‬של סמואל וצ'רצ'יל‪ ,‬אם כי אחר כך טען כי‬
‫התמיכה ניתנה בלית בררה וגם מכיוון שצוינה בו מחדש התמיכה וההבטחה הבריטית‬
‫להצהרת בלפור ולכתב המנדט‪ .‬לעומתו המשיך ויצמן לנסות ולהשפיע על סמואל‬
‫בכיוון הציוני בשעה שהוא עצמו התמתן בעמדותיו הציוניות‪ .‬ז'בוטינסקי הלך בדרך‬
‫ההפוכה‪ .‬הוא התחרט שהושפע מוויצמן‪ ,‬ובמידה מסוימת תמך ברעיונות סמואל‪ .‬שהותו‬
‫בארצות הברית בענייני קרן היסוד עיכבה את תגובתו‪ .‬ב־‪ 16‬ביוני ‪ 1922‬עזב את‬
‫אמריקה‪ ,‬ובסתיו ‪ 1922‬בא לביקור בארץ‪ .‬ב־‪ 17‬באוקטובר נפגש עם סמואל ודיבר אתו‬
‫על התנגדותו למדיניותו‪ ,‬אך לא השיג שום הסכמה לחזרת סמואל מעמדותיו החדשות‪.‬‬
‫ב־‪ 5‬בנובמבר ‪ ,1922‬עם שובו ללונדון‪ ,‬הגיש ז'בוטינסקי תזכיר להנהלה הציונית ובו‬
‫פירט את אי־הסכמותיו למדיניות ההנהגה הציונית‪ ,‬אך עדיין לא הגיש את התפטרותו‪.‬‬
‫ב־‪ 18‬בינואר ‪ 1923‬שלח את מכתב התפטרותו מההנהלה הציונית‪ .‬במכתב יצא בתוקף‬
‫נגד המדיניות המתונה של ההנהלה הציונית אל מול התנהגות השלטון הבריטי ותבע‬
‫כי תצא בגלוי נגד סמואל ותדרוש את החלפת הפקידים הבריטים המחבלים בהבטחות‬

‫הצהרת בלפור ובכתב המנדט‪59.‬‬
‫בקונגרס הציוני ה־‪ 13‬בקרלסבד (באוגוסט ‪ ,)1923‬לא נכח ז'בוטינסקי והוא החל‬
‫מחשב את דרכו‪ .‬כבר אז בלטה התנגדותו להכללת לא ציונים בסוכנות היהודית‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 1924‬נפלה בלבו ההחלטה על הקמת תנועה ציונית חדשה‪ .‬ב־‪ 25‬באפריל‬
‫‪ 1925‬התכנסה בפריס הוועידה הראשונה של התנועה הז'בוטינסקאית ושמה‪" :‬הברית‬

‫של הציונים הרביזיוניסטים" (הצה"ר)‪.‬‬
‫בקונגרס הציוני ה־‪( 14‬ב־‪ )1925‬בווינה‪ ,‬נציגות התנועה שבראשותו יצאה בביקורת‬
‫קשה נגד המדיניות המתונה של ההנהגה הציונית בראשות ויצמן‪ .‬באותו קונגרס נשא‬
‫ויצמן נאום מדיני עקרוני‪ .‬יש שראו נאום זה כהמשך לנאום קודם שנשא עוד ב־‪,1923‬‬

‫לפירוט ראו שכטמן‪ ,‬ז'בוטינסקי‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .45–22‬בדיון על הצהרת בלפור‪ ,‬מציג נאור את‬ ‫‪5 9‬‬
‫הדעה כי השקפת ז'בוטינסקי על ההצהרה הייתה שלבריטים יש התחייבות להקמת מדינה‬
‫יהודית עצמאית‪ ,‬או דומיניון במסגרת הקומונוולת' הבריטי וכי הקרע בין בריטניה לתנועה‬
‫הציונית בעניין זה בא רק בספר הלבן השני (של פספילד) ב־‪ ,1930‬והמנגנון הבריטי בארץ‪,‬‬

‫ולא השלטון בבריטניה‪ ,‬גרם לה‪ ,‬ראו נאור‪ ,‬ז'בוטינסקי‪ ,‬עמ' ‪.47–31‬‬