Page 461 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק תשיעי‬ ‫‪446‬‬

‫היהודי־ציוני של בניית ארץ חדשה שבה משתדל העם היהודי שלא לפגוע בתושבי‬
‫הארץ הגרים בה ומשמש מקור חיים וקיום גם להם‪ ,‬כפי שחזה ורצה רוטנברג‪.‬‬

‫משה נובומיסקי‪ ,‬ים המלח ומפעל האשלג‬

‫עוד יזם יהודי החל פועל בארץ־ישראל כבר בראשית תקופת המנדט‪ ,‬הוא מהנדס‬
‫המכרות משה נובומיסקי‪ .‬נובומיסקי הגיע ארצה באוקטובר ‪ ,1920‬לאחר שעזב את‬
‫ארץ מולדתו סיביר‪ ,‬במאי אותה שנה‪ .‬מטרתו הייתה להשיג זיכיון להקמת מפעל‬
‫לאומי יהודי‪ ,‬מפעל האשלג בים המלח‪ .‬בארץ הסתייע נובומיסקי בהארי סאקר‪ .‬סאקר‬
‫היה ממנהיגי ציונות בריטניה‪ ,‬פעל להשגת הצהרת בלפור וזמן קצר לאחר הקמת‬
‫השלטון הבריטי השתקע בארץ והיה לאחד מראשי הפרקליטים בה‪ .‬נובומיסקי הציג‬
‫לפניו את הצעתו להקמת מפעל האשלג‪ ,‬ולימים אף היה סאקר אחד ממנהלי החברה‪.‬‬
‫סאקר הכיר לנובומיסקי את וינדהאם דידס‪ ,‬משנהו של סמואל‪ ,‬וגם את הרברט סמואל‬
‫עצמו‪ .‬כך נפתחו לפניו שערי בריטניה‪ 47.‬כמו רוטנברג‪ ,‬גם נובומיסקי החל לפעול‬
‫למען הקמת מפעל האשלג בים המלח‪ ,‬כבר בראשית תקופת השלטון הבריטי בארץ‪,‬‬
‫אך גם הוא הגיע להגשמת הפעלת תכניתו בתקופת פלומר‪ ,‬ועל כן אדון בעניין בפרק‬

‫זה‪.‬‬
‫לאחר פנייתו של נובומיסקי לסמואל בנוגע לתכניתו למפעל האשלג‪ ,‬הודיע לו‬
‫סמואל כי לשם הפעלת הזיכיון לאשלג יש לחכות עד לאישור הסופי של כתב המנדט‪,‬‬
‫אך גם דיווח לו על עוד יזם‪ ,‬המייג'ור הבריטי תומס גריגורי טאלוק‪ .‬בעזרתו של‬
‫סאקר הצליח נובומיסקי להגיע אל טאלוק ולסכם אתו על שיתוף פעולה בהקמת‬
‫חברת האשלג‪ .‬השיתוף היה עד ‪ ,1938‬אז מת טאלוק‪ .‬טרם קבלת האישור הסופי של‬
‫המנדט הבריטי‪ ,‬הצליחו נובומיסקי והסוחר היהודי יצחק כהן‪ ,‬בעל בית מסחר גדול‬
‫באזור ממילא בירושלים‪ ,‬לקנות מהערבי הנוצרי איבראהים חזבון את חברת ההובלה‬
‫שלו לשיט בים המלח‪ ,‬זיכיון כריית מלח בהר סדום ושטח קרקע בצפון ים המלח‪.‬‬
‫כשנובומיסקי כתב על כך לסמואל הודיע לו סמואל שהטיפול בעניין הועבר לארנסט‬
‫ריצ'מונד‪ ,‬שנודע אז כאחד הפקידים הבריטים האנטי־יהודים‪ .‬לפיכך החליט נובומיסקי‬
‫לנסוע לבריטניה על מנת לקדם את תוכניתו‪ .‬בדרך באנייה פגש נובומיסקי באמיר‬
‫עבדאללה‪ ,‬שליט עבר הירדן‪ ,‬מאז נמשכו קשרי הידידות ביניהם ונובומיסקי ראה‬
‫באמיר עבדאללה את המנהיג היחיד מבין מנהיגי העולם הערבי שהיה מוכן להגיע‬

‫לשלום עם ישראל‪ ,‬עד שנרצח ב־‪48.1951‬‬

‫דברים על הארי סאקר‪ ,‬ההוזה והציוני‪ ,‬שנאמרו באוניברסיטה העברית בדצמבר ‪ ,1972‬ראו‬ ‫‪4 7‬‬
‫אילת‪ ,‬מבעד לערפל‪ ,‬עמ' ‪ .87–76‬סאקר חזר לבריטניה‪ ,‬אך המשיך להיות קשור מאוד לארץ‪,‬‬ ‫‪ 48‬‬
‫בעיקר דרך האוניברסיטה העברית‪ .‬ראו עליו גם נובומיסקי‪ ,‬מים הבייקל עמ' ‪ .41–40‬בשנת‬
‫‪ 1955‬נפטר סאקר בשבתו בישיבת סנט של האוניברסיטה העברית‪ .‬על שמו גן סאקר הנודע‬

‫בירושלים‪.‬‬
‫על כל אלה ראו בספרו של נובומיסקי‪ ,‬שם‪ ,‬בחלק השני‪ ,‬עמ' ‪ .247–234‬וכן בספרה של טל‪,‬‬