Page 463 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 463

‫פרק תשיעי‬                                                                                        ‫‪448‬‬

‫לאחר מכן‪ ,‬בהזמנת השלטונות‪ ,‬סקר המהנדס סר פרידריק פלמר את כל חופי הארץ‬
         ‫ואישר כי חיפה היא האתר המתאים ביותר לנמל עמוק מים בארץ־ישראל‪51.‬‬

‫בשנת ‪ 1924‬הציע סמואל למסור את בניית הנמל לידי מועצה ציבורית‪ ,‬שהלשכה‬
‫הכללית (היהודית־ציונית) שלה תהיה נותן הכסף העיקרי‪ ,‬והממשלה והעירייה יהיו‬
‫גורמים משניים‪ .‬האוכלוסייה הערבית תהיה מיוצגת באמצעות נציגיה בעירייה‪.‬‬
‫בנימוקיו ציין סמואל כי מבחינה פוליטית עדיף היה שהמימון יהיה בריטי־ממשלתי‪,‬‬
‫אולם אם הממשלה אינה יכולה לשאת בהוצאות‪ ,‬עדיף לבנות את הנמל בכסף יהודי‬
‫מאשר לא לבנותו כלל‪ .‬הנציב הפנה את תשומת הלב גם לתנאי המנדט ולמדיניות‬

           ‫הבריטית — להגביר את עושרה של ארץ־ישראל באמצעות ההון היהודי‪52.‬‬
‫עם זאת נראה כי מהיעדר כספים ומסיבות פוליטיות‪ ,‬תחילת העבודה על הנמל‬
‫נדחתה עד לתקופת נציבותו של פלומר‪ .‬באוגוסט ‪ ,1926‬לאחר קבלת המלווה הארץ־‬
‫ישראלי בערבות ממשלת בריטניה‪ ,‬הוצא מכרז לבניית הנמל והוחלט שהממשלה תבצע‬
‫את העבודות באמצעות חברת "רנדל‪ ,‬פאלמר את טריטון"‪ .‬לאחר כמה שנות בנייה‬
‫הוכרז רשמית על פתיחת הנמל ב־‪ 31‬באוקטובר ‪ 53.1931‬כך בראשית שנות השלושים‪,‬‬
‫הפכו להיות‪" ,‬נמל חיפה‪ ,‬רשת החשמל ומפעל ים המלח כשלושת עמודי התווך של‬

                                         ‫בניין תרבות חדשה בין הנילוס ובין הפרת"‪54.‬‬
‫הבנייה בנמל חיפה הפכה אותה לנמלה הראשי של ארץ־ישראל‪ .‬בתוך הנמל הוקם‬
‫מסוף הנפט‪ ,‬ולא רחוק ממנו חוות מכליות‪ .‬בסוף שנות השלושים הופעלו בתי הזיקוק‬
‫בעמק זבולון‪ .‬הנמל טיפל במגוון פעילויות‪ :‬נמל נוסעים‪ ,‬ייצוא הדרים‪ ,‬אשלג‪ ,‬שהובא‬
‫לנמל מירושלים ברכבת‪ ,‬ייבוא מזון‪ ,‬מוצרי תעשייה ונמל צבאי‪ .‬הפעילות הכלכלית‬
‫של העיר חיפה גברה‪ ,‬ובתקופת המנדט הייתה חיפה העיר השלישית בגודלה בארץ‬
‫והמרכז הכלכלי החשוב ביותר בה (נמל‪ ,‬מחנות צבא‪ ,‬בתי מלאכה של הרכבת ועוד)‪.‬‬
‫חיפה משכה אליה הגירה של יהודים וערבים כאחד‪ ,‬והם שינו את הנוף האנושי של‬
‫העיר‪ .‬העיר קיבלה גם חלק מ־‪ 340‬הדונם שיובשו בעת בניית הנמל ובו הוקמו כבישים‬
‫(בעיקר רחוב המלכים‪ ,‬היום רחוב העצמאות)‪ ,‬משרדים‪ ,‬חנויות‪ ,‬מחסנים ודירות ותחנת‬
‫הרכבת "חיפה מרכז"‪ ,‬בכיכר פלומר‪ 55.‬כל אלה אמנם קמו לאחר זמנו של הנציב‬

                      ‫פלומר‪ ,‬אך הפעילות העיקרית להקמתם החלה בתקופת כהונתו‪.‬‬

‫על הקמת נמל חיפה בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬ראו שטרן‪ ,‬נמל חיפה‪ .‬שם גם על התחרות בין‬                    ‫‪	51‬‬
                 ‫יפו לחיפה על המקום שבו ייבנה הנמל עמוק המים הראשון והעיקרי בארץ‪.‬‬                ‫‪5	 2‬‬
                                                                                                 ‫‪5	 3‬‬
‫שטרן‪ ,‬נמל חיפה‪ ,‬עמ' ‪ .183‬לקראת סיום תפקידו בארץ וגם בהמשך חייו‪ ,‬התגאה סמואל‬                      ‫‪	54‬‬
        ‫תמיד שלא השקיע כספים בריטיים בארץ־ישראל‪ .‬ראו למשל סמואל‪ ,‬הרצאה‪.1935 ,‬‬                    ‫‪	55‬‬

‫שטרן‪ ,‬נמל חיפה‪ .‬ראו שם ההפניה למקורות וגם על המשך הבנייה של הנמל בתקופת‬
                                                                                         ‫המנדט‪.‬‬

‫הציטוט הוא מדבריו של לורד טמפלטון‪ ,‬בבית הלורדים בלונדון‪ ,‬כפי שמובא אצל נובומיסקי‪,‬‬
                                                                         ‫מים הבייקל‪ ,‬עמ' ‪.346‬‬

‫על תוספות כספיות שנתקבלו מהשלטון הצבאי לאוצר הבריטי וסיוע שנתאפשר מכך גם‬
                                         ‫לבניית נמל חיפה‪ ,‬ראו גם קיש‪ ,‬יומן‪ ,‬עמ' ‪.257–256‬‬
   458   459   460   461   462   463   464   465   466   467   468