Page 459 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק תשיעי‬ ‫‪444‬‬

‫אמריקניות‪ .‬מפעל משותף לייצור חשמל באמצעות מנועי דיזל נבנה בתל אביב‪ .‬ב־‪10‬‬
‫ביוני ‪ 1923‬אירע "הנס הגדול" של הארת רחוב אלנבי בתל אביב‪ ,‬ותחנת הדיזלים‬

‫החלה מספקת חשמל לתל אביב ולאזורים רבים נוספים‪41.‬‬
‫בעניין מפעל הירדן‪ ,‬גורם נוסף סיבך את ההתפתחות במקום והוא עובדת ניתוקה‬
‫של עבר הירדן משטחה של ארץ־ישראל בכל הקשור להתחייבות הבריטית להקמת‬
‫הבית הלאומי‪ ,‬דבר שאושר סופית ב־‪ .1922‬רוטנברג לא ויתר על זכותו לספק חשמל‬
‫גם לעבר הירדן‪ ,‬אבל לא היו לו שותפים משקיעים‪ .‬הוא החל פונה לאנשי הון‪,‬‬
‫למיליונרים בריטים ולחברות בריטיות והצליח לגייס כמה מהם‪ ,‬ובהם‪ :‬המיליונר‬
‫היהודי ברנרד בארון; חברת ‪ ;)G.E.C.( General Electric Company‬וכן את עזרתו‬
‫של הלורד מונד ולבסוף גם את זו של הלורד רדינג‪ ,‬שהסכים לשמש יושב ראש‬
‫מועצת המנהלים של חברת החשמל‪ .‬בינתיים השתנה המצב בארץ‪ .‬סמואל עזב את‬
‫תפקידו ובמקומו בא הלורד פלומר‪ ,‬שלא ראה מתפקידו להתערב בנושאים שכבר‬

‫הוחלט עליהם לפני זמנו והשאיר לרוטנברג להמשיך את תכניותיו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1926‬נרשמה כחוק חברת החשמל לניצול זיכיון הירדן‪ ,‬זאת אף על פי‬
‫שבשלוש השנים שקדמו לה כבר התפשט החשמל שהופק מתחנות של מנועי דיזל‬
‫בכל רחבי הארץ‪ .‬חברת החשמל המשיכה להקים תחנות לייצור חשמל‪ ,‬בפינות שונות‬
‫של הארץ‪ ,‬כולל מבנים מרשימים בטבריה ובחיפה‪ .‬התחנות סיפקו חשמל לציבור‬
‫הולך וגדל של צרכנים‪ ,‬הן לצורכי שימוש ביתי הן להפעלת התעשייה שהחלה‬
‫להתפתח בארץ‪ .‬לאחר שנגנז גם רעיון חשמול הרכבת‪ ,‬התעוררו ספקות אם עדיין יש‬
‫צורך בתחנה הידרו־אלקטרית על הירדן‪ .‬אבל החזון היה גדול והדחף להגשימו היה‬

‫חזק‪42.‬‬
‫רוטנברג החליט להמשיך להוביל את רעיון התחנה ההידרו־אלקטרית על הירדן‪.‬‬
‫אלא שאז התעוררו שתי בעיות מרכזיות‪ :‬עד כמה ימשיך המפעל להיות מפעל ציוני‬
‫או עסק פרטי‪ ,‬ועד כמה תהיה בריטניה מעורבת בהקמתו ובקביעת תוכנו ומהותו‪.‬‬
‫שתי הבעיות התנגשו ביניהן‪ .‬הבריטים שאפו שהוא ישרת את שטחי ארץ־ישראל ועבר‬
‫הירדן גם יחד‪ ,‬את היהודים והערבים כאחד וחברות בריטיות יהיו מעורבות בהקמתו‬
‫ויקבעו את דרכי ניהולו ודרכו‪ .‬גם רוטנברג היה מעוניין בכך‪ ,‬שכן קיווה כי כך יזכה‬
‫בתמיכה כספית גדולה ומפעלו יהיה חשוב יותר‪ .‬לעומתו התנועה הציונית ומנהיגיה‬
‫נפגעו‪ .‬הם שאפו לראות במפעל ההידרו־אלקטרי מפעל יהודי־ציוני‪ ,‬חלק מהחזון‬
‫הלאומי לבנייתה של ארץ עברית חדשה‪ .‬מטבע הדברים גרמו עמדות נוגדות אלה‬
‫לחיכוך בין רוטנברג למנהיגי התנועה הציונית‪ .‬לשיא הגיע הדבר בטקס הפתיחה של‬
‫התחנה ב־‪ 9‬ביוני ‪ .1932‬לטקס הוזמנו הנציב הבריטי ארתור ווקופ‪ ,‬האמיר עבדאללה‬
‫והקולונל קוקס‪ ,‬הנציג הבריטי בעבר הירדן‪ ,‬ואף לא נציג ציוני אחד‪ .‬ויצמן כעס כל‬

‫על הבנייה וההפעלה של תחנת החשמל על הירקון‪ ,‬ראו שאלתיאל‪ ,‬רוטנברג‪ ,‬עמ' ‪.167–164‬‬ ‫‪ 41‬‬
‫יש לשים לב שההכרעה הסופית בהקמת חברת החשמל הארצית ההידרו־אלקטרית הייתה‬ ‫‪4 2‬‬
‫בתקופת נציבותו של הלורד פלומר‪ .‬אז החליט רוטנברג סופית לפתח את תכנית החשמל שלו‬

‫בעזרת השלטון הבריטי והחברות הבריטיות וכמעט זנח את ההסתדרות הציונית‪.‬‬