Page 455 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 455

‫פרק תשיעי‬                                                                                       ‫‪440‬‬

‫ראע'ב אל־נשאשיבי והוא נבחר לראשות העיר שוב‪ .‬לאחר מאורעות ‪ 1929‬התאכזבו‬
‫ממנו היהודים‪ ,‬מאחר שהצטרף למשלחת הערבית שנסעה ללונדון (במרס ‪ ,)1930‬על‬

                                                   ‫מנת להביע עמדות אנטי־יהודיות‪28.‬‬
‫ב־‪ 30‬באוקטובר ‪ 1927‬פרסם פלומר תקנות חדשות הנוגעות לארגון מוסדות‬
‫היישוב היהודי בארץ־ישראל‪ .‬היה בכך משום מתן מעמד של ממשל לגופים המוסדיים‬
‫של היישוב היהודי והכרה משפטית בהם‪ .‬הגופים העיקריים שהוכרו היו‪( :‬א) אספת‬
‫הנבחרים; (ב) הוועד הלאומי; (ג) ועדי קהילה; (ד) מועצת הרבנות‪ .‬ההכרה כללה‬
‫גם היתר לגביית מסים‪ .‬מבחינות רבות היו גופים אלה המשך של ארגונים קודמים‬
‫שהקים היישוב היהודי בארץ־ישראל בעצמו עוד קודם לכן‪ ,‬אך עתה ניתן להם מעמד‬
‫מוכר מטעם השלטון הבריטי‪ .‬היהודים ראו בכך צעד חשוב קדימה בהקמת הבית‬
‫הלאומי היהודי בארץ־ישראל ובביסוס שלטון עצמי‪ 29.‬עם פרסום התקנות ציין פלומר‬

     ‫כי בהכרה זו הוא מעניק ליישוב היהודי מתנה לכבוד השנה היהודית החדשה‪30.‬‬
‫ב־‪ 1‬בנובמבר ‪ 1927‬הותקן מטבע ארץ־ישראלי מיוחד — לירה ארץ ישראלית‬
‫(לא"י)‪ ,‬והחליף את המטבע המצרי שהיה נהוג בארץ מאז הכיבוש הבריטי‪ 31.‬עוד נושא‬
‫שחלו בו התפתחויות חשובות בזמן נציבות פלומר הוא תהליך המודרניזציה של הארץ‪,‬‬
‫שהחל בירושלים מיד לאחר הכיבוש הבריטי‪ ,‬עוד בתקופת הממשל הצבאי‪ ,‬נמשך‬
‫בקצב מהיר לאחר תחילת השלטון האזרחי‪ ,‬הלך והתרחב בכל הארץ בזמן הרברט‬

                                      ‫סמואל‪ ,‬וזכה להתפתחות רבה בתקופת פלומר‪32.‬‬
‫תחום מרכזי שהיו בו התפתחויות חשובות היה תחום התחבורה‪ .‬בתקופת השלטון‬
‫האזרחי הסתמנה לראשונה המגמה לעבור להתמחות מתקדמת של מערך רכבות ארצי‪.‬‬
‫הרכבת הייתה אמצעי התחבורה המודרני הראשון שנכנס לארץ‪ ,‬כבר בשלהי השלטון‬
‫העות'מאני‪ ,‬וזכה להרחבה ולפיתוח בזמן המלחמה‪ .‬עם הקמת השלטון האזרחי הבריטי‬
‫בארץ החל מופעל מערך הרכבות כמחלקה ממשלתית על בסיס מסחרי‪ .‬המטרה‬
‫העיקרית שלו הייתה להניב רווחים‪ ,‬ובכלל זה לסגור קווים לא מסחריים ולתכנן‬
‫תכניות חדשות לפיתוח הרכבת‪ .‬למשל‪ ,‬כשנדונה תכנית רוטנברג לניצול מי הירדן‬
‫להפקת כוח חשמלי‪ ,‬הציע רוטנברג "לחשמל" את קו הרכבת ירושלים–יפו‪ 33.‬בתחילת‬
‫‪ ,1924‬בדיון בזיכיון לניצול אוצרות ים המלח‪ ,‬הועלתה הצעה לסלול מסילה בין ים‬

‫על הבחירות לעיריית ירושלים‪ ,‬ראו גם בן־אריה‪ ,‬ירושלים היהודית החדשה‪ ,‬עמ' ‪,1796–1795‬‬               ‫‪2	 8‬‬
                                                                                 ‫והמקורות שם‪.‬‬
                                                                                                ‫‪2	 9‬‬
‫בנטוויץ‪ ,‬בריטניה בארץ־ישראל‪ ,‬שם עמ' ‪ ;156–155‬סקר ארץ־ישראל‪ ,1946 ,‬כרך ב‪ ,‬עמ'‬
                                                ‫‪ ;221–215‬אסקו‪ ,1947 ,‬כרך א‪ ,‬עמ' ‪.414–408‬‬        ‫‪3	 0‬‬
                                                                                                ‫‪	31‬‬
‫קיש‪ ,‬יומן‪ ,‬עמ' ‪ .257‬על אישור חוקת הקהילות‪ ,‬ראו גם אטיאש‪ ,‬כנסת ישראל‪ ,‬עמ' ‪.70–66‬‬
‫על החלפת המטבע ראו קיש‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .256‬שם גם על האכזבה ביישוב שלמטבע החדש לא‬                      ‫‪3	 2‬‬

                                                                                 ‫ניתן שם עברי‪.‬‬  ‫‪	33‬‬
‫על כל אלה ראו עופר‪ ,‬התגבשות‪ ,‬עמ' ‪ .276–258‬בין היתר יש לציין גם את המיפוי המפורט‬

                                             ‫של ארץ־ישראל‪ ,‬ראו על כך‪ ,‬גביש‪ ,‬קרקע ומפה‪.‬‬
                                              ‫על פנחס רוטנברג ועל חשמול הארץ ראו להלן‪.‬‬
   450   451   452   453   454   455   456   457   458   459   460