Page 450 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת הנציב פלומר‪ ,1928–1925 ,‬ותקופת הנציב צ'נסלור‪435 1931–1929 ,‬‬
‫אחוזות שגרו באלכסנדריה שבמצרים‪ ,‬לקניית שטח גדול בעמק‪ .‬אך המלחמה פרצה‪,‬‬
‫והקנייה לא יכלה להתבצע‪ .‬בשלהי השלטון העות'מאני קרקעות עמק יזרעאל בחלקן‬
‫הגדול היו בבעלות בעלי קרקעות מחוץ לאזור ועובדו חלקית בידי אריסים‪ .‬לימים‬

‫נתפרסם האזור בטענות על נישול האריסים שחיו בו‪14.‬‬
‫בתקופת מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬וגם בתקופת השלטון הצבאי הבריטי שלאחריה‪,‬‬
‫לא נתבצעה קניית קרקע בארץ‪ .‬השלטון הצבאי הבריטי שנכנס לירושלים מצא‬
‫אנדרלמוסיה גמורה ב"ספרי האחוזה"‪ .‬רק עם תחילת השלטון האזרחי‪ ,‬נפתחו מחדש‬
‫ספרי האחוזה והחלו מחדש רכישות קרקע בארץ‪ 15.‬חשוב לציין כי למרות ההגבלות‪,‬‬
‫כבר אז החלו להתבצע כמה מרכישות הקרקע הגדולות ביותר‪ .‬אלה עוררו אחריהן‬

‫תגובות קשות של ערבים‪ ,‬שהייתה להן תהודה רבה בייחוד בנושא האריסים‪.‬‬
‫במחצית השנייה של ‪ ,1920‬חידש חנקין את המגעים לרכישת קרקעות באזור‪ .‬ב־‪27‬‬
‫באוגוסט ‪ 1920‬חתם עם אנשי משפחת סורסוק באלכסנדריה‪ ,‬שאתם היה בקשר קודם‪,‬‬
‫על חוזה המאשר מחדש חוזה שנחתם ב־‪ 18‬בדצמבר ‪ 1918‬על קנייה של כ־‪70,000‬‬
‫דונם בעמק יזרעאל‪ .‬אז חברו עוד גופים יהודיים לעניין‪ ,‬ובהם ועד הצירים שכבר‬
‫נמצא אז בארץ‪ ,‬חברת יק"א‪ ,‬הקרן הקיימת לישראל‪ ,‬חברת הכשרת היישוב‪ ,‬קרן היסוד‬
‫וההסתדרות הציונית‪ .‬התעוררו ויכוחים על עדיפות לרכישת הקרקעות ביחס למשאבים‬
‫הכספיים שאפשר היה לגייס‪ .‬הוקמה ועדה לראורגניזציה‪ ,‬לטיפול מחדש בנושא‪ ,‬והיא‬
‫הגישה את הדוח שלה רק לקונגרס הציוני ה־‪ ,12‬שנתכנס בספטמבר ‪ 1921‬בקרלסבד‪.‬‬
‫בקונגרס זה אושר דבר קניית הקרקעות בעמק יזרעאל‪ .‬הרכישה של קרקעות אלו‪,‬‬
‫אפשרה התיישבות יהודית נרחבת באזור‪ ,‬בשני גושים נבדלים‪ :‬החלק המערבי‪ ,‬גוש‬
‫נהלל‪ ,‬בשטח של ‪ 18,600‬דונם‪ ,‬והחלק המזרחי‪ ,‬גוש נוריס‪ ,‬בין גבעת המורה בצפון‬
‫להרי הגלבוע בדרום‪ ,‬בשטח של ‪ 29,400‬דונם‪ .‬בשני הגושים הוקמו יישובים רבים‪,‬‬
‫קיבוצים וקבוצות‪ :‬עין חרוד‪ ,‬תל יוסף‪ ,‬בית אלפא‪ ,‬חפציבה‪ ,‬גבע‪ ,‬גניגר ויגור; מושבי‬

‫עובדים‪ :‬נהלל וכפר יחזקאל; יישובים נוספים‪ :‬בלפוריה ותל עדשים‪16.‬‬
‫שיטת חנקין הייתה להתקשר בחוזה עוד לפני שהבטיח את המימון לקנייה‪ ,‬על‬
‫מנת שאחר כך יוכל לשכנע את המוסדות הציוניים למצוא מקורות כספיים לקנייה‪.‬‬
‫כך רכש עוד שטחים רבים נוספים באזור עמק יזרעאל ועמק זבולון‪ ,‬עבור חברות‬

‫על רכישת קרקעות רחובות וחדרה‪ ,‬ועל התחלת רכישת קרקעות העמק בידי חנקין כבר‬ ‫‪ 14‬‬
‫בתקופה העות'מאנית‪ ,‬ראו בפרק חמישי‪ ,‬הערות ‪ .68 ,63‬בסוף ‪ 1907‬אף ליווה חנקין את‬
‫ויצמן בביקורו הראשון בארץ‪ ,‬על כך ראו גם בפרק שביעי‪ ,‬הערות ‪ .40–39‬ועל רכישות קרקע‬ ‫‪ 15‬‬
‫בהמשך תקופת המנדט ראו בפרק הבא‪ ,‬העשירי‪ ,‬בדיון על התפתות ה־‪ N‬ההתיישבותי היהודי‪,‬‬ ‫‪ 16‬‬

‫שם הערה ‪ .58‬על נושא האריסים ארחיב גם בהמשך‪.‬‬
‫על פתיחת ספרי האחוזה ועל תחילת הבנייה בירושלים ראו לעיל בפרק שמיני‪ ,‬הערה ‪.141‬‬
‫באשר לעמק יזרעאל וההתיישבות בו‪ ,‬ראו גם ביין‪ ,‬התיישבות‪ ,‬עמ' ‪ .229–215‬על הקרן‬
‫הקיימת וחברת הכשרת היישוב בתקופת המנדט‪ ,‬משיתוף פעולה לדרכים נפרדות‪ ,‬ראו כץ‪,‬‬
‫הקרן הקיימת והכשרת היישוב‪ .‬על שיתוף הפעולה בשלהי התקופה העות'מאנית‪ ,‬ראו לעיל‬

‫בפרק שישי‪ ,‬הערה ‪.79‬‬