Page 446 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת הנציב פלומר‪ ,1928–1925 ,‬ותקופת הנציב צ'נסלור‪431 1931–1929 ,‬‬
‫הממשלה‪ .‬מדיניות גרבסקי והאינפלציה‪ ,‬ששררה אז בפולין‪ ,‬דחקה ממסגרת הפעילות‬
‫הכלכלית שכבה גדולה של סוחרים‪ ,‬בעלי מלאכה‪ ,‬תעשיינים זעירים ומתווכים‪ ,‬שירדו‬
‫מנכסיהם וביקשו להגר מפולין‪ .‬חוקי ההגירה לארצות הברית משנת ‪ 1924‬צמצמו‬
‫מאוד את מספר המהגרים היהודים אליה‪ ,‬ועל כן יהודים רבים כיוונו את צעדיהם‬
‫לארץ־ישראל‪ .‬עלייה זו נודעה אפוא גם בשם "עליית גרבסקי"‪ .‬מיוני ‪ 1924‬עד יוני‬
‫‪ 1926‬עלו ארצה ‪ 55,000‬איש‪ .‬בשנת ‪ 1925‬בלבד‪ ,‬שנת השיא של העלייה הרביעית‪,‬‬

‫עלו לארץ ‪ 34,000‬איש‪7.‬‬
‫המשבר הכלכלי‪ ,‬שנוצר בארץ בסוף תקופת העלייה השלישית‪ ,‬חלף‪ ,‬והחלה תקופת‬
‫הגאות הכלכלית הראשונה בתולדות היישוב‪ .‬בשנתיים הראשונות‪ ,‬כ־‪ 40%‬מהעולים‬
‫היו בני המעמד הבינוני‪ ,‬והם הגיעו ארצה ברישיונות עלייה של בעלי הון‪ .‬זרם העולים‪,‬‬
‫שהיה בחלקו מעמד בינוני נמוך‪ ,‬יצר את הרושם שמדובר בעליית מצוקה שארץ־‬
‫ישראל הוא מקום מקלטה היחיד‪ ,‬אך לאמתו של דבר עלייה זו שינתה את אופייה‬
‫של החברה היהודית ואת אופי הפעילות הכלכלית שלה והגבירה את קצב ההגשמה‬
‫הציונית בארץ‪ .‬העלייה הרביעית לוותה בייבוא של ‪ 10‬מיליון ליש"ט הון פרטי‪,‬‬
‫בשעה שההון הלאומי שהושקע בארץ באותה עת הגיע לשני מיליון ליש"ט בלבד‪.‬‬
‫משנת ‪ 1926‬חל שינוי בהרכב העלייה‪ .‬חל איסור על הוצאת רכוש במזומנים‬
‫מפולין ופקודת העלייה‪ ,‬של השלטון הבריטי מיוני ‪ ,1925‬קבעה קריטריונים חדשים‬
‫לעליית בעלי הון‪ .‬מספר העולים ירד‪ ,‬אך עדיין היה גדול יחסית‪ .‬עליית גרבסקי הייתה‬
‫ביסודה עלייה של בעלי משפחות שהגיעו ארצה עצמאית‪ ,‬ללא יד מוסדית מכוונת‬
‫ומסייעת‪ ,‬ללא דחף אידאליסטי ורצון לשנות את אורח חייהם במטרה ליצור חברה‬
‫חדשה‪ .‬הם רצו לעשות איש לביתו‪ ,‬ואכן הטביעו את חותמם בעיקר על ההתפתחות‬
‫העירונית‪ .‬מתוכם כ־‪ 83%‬פנו להתיישב בתל אביב‪ .‬בתוך שנה וחצי הכפילה תל אביב‬
‫את אוכלוסייתה‪ ,‬ובסוף ‪ 1925‬מנתה כ־‪ 40,000‬נפש‪ .‬בסיסה הכלכלי של העלייה הוסיף‬
‫להיות מסחר‪ ,‬שירותים ומלאכה זעירה‪ .‬היזמות התעשייתית של עולי העלייה הרביעית‬
‫התרכזה במספר גדול של מפעלים קטנים יחסית‪ ,‬שייצרו בעיקר מוצרי צריכה‪ ,‬כמו‬
‫למשל מפעל "פרומין" לביסקוויטים‪" ,‬לודז'יה"‪ ,‬בית חרושת לטקסטיל‪ ,‬מפעל "ליבר"‬
‫לממתקים ושוקולד ועוד‪ .‬מפעלים אלה הציבו בסיס להתפתחות התעשייה ויצרו‬
‫מקורות תעסוקה לעלייה העובדת‪ ,‬בשעה שההון הלאומי לא היה מסוגל לייצרם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1929‬פעלו בארץ ‪ 2,475‬מפעלי תעשייה ומלאכה שהעסיקו למעלה מ־‪10,000‬‬

‫עובדים שכירים והושקעו בהם כ־‪ 2.2‬מיליון ליש"ט‪8.‬‬
‫היישוב העירוני שגדל בארץ החל לפתח אורח חיים שונה מזה שקם ביישובים‬
‫החקלאיים‪ .‬התושבים לבשו לבוש אירופי‪ ,‬אכלו מאכלים מערביים ומאכלים מזרחיים‬

‫גלעדי‪ ,‬מעלייה לעלייה‪ ,‬עמ' ‪ ;169–164‬הנ"ל‪ ,‬העלייה הרביעית‪ ,‬עמ' ‪.44–36‬‬ ‫ ‪7‬‬
‫על ביסוס ומיסוד העלייה הרביעית כהתיישבות חדשה‪ ,‬ראו ניר‪ ,‬ההתיישבות העובדת‪ ,‬עמ'‬ ‫ ‪8‬‬
‫‪ .432–428‬על גדוד העבודה והפילוג השני‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .433–432‬על תנועות הנוער‬
‫והתנועות הקיבוציות‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .439–433‬על המושבים‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .441–439‬לסיכום‬

‫עשור העשרים‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.445–441‬‬