Page 448 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת הנציב פלומר‪ ,1928–1925 ,‬ותקופת הנציב צ'נסלור‪433 1931–1929 ,‬‬
‫הגאות הכלכלית שנוצרה בעקבות ייבוא ההון הפרטי גרמה לשידוד מערכות‬
‫ביישוב‪ .‬מייצגיו של המגזר הפרטי תבעו שהמוסדות הלאומיים יבואו לעזרת היזמה‬
‫הפרטית ותיפסק העדפת ההתיישבות העובדת‪ .‬למנהיגי מפלגות הפועלים נראה היה‬
‫כי החברה הבורגנית המתהווה עלולה להביא לידי שינוי ערכים חברתי‪ ,‬לירידת קרנו‬
‫וכוחו של הפועל החלוץ כסמל לתחייה הלאומית ולעליית ערכה של הבורגנות‪ .‬כך‬
‫נוצרו תנאים למאבק של ממש בין הפועל המאורגן לבין ציבור המעסיקים הפרטי‪11.‬‬

‫המשבר הכלכלי והירידה מהארץ‪1927–1926 ,‬‬

‫כבר בקיץ ‪ 1925‬החל מסתמן בארץ תחילתו של משבר כלכלי‪ ,‬שנבע מפיגור בהשקעות‬
‫אחרי קצב העלייה ובעיקר בגלל התמקדות ההשקעות בענף הבנייה‪ ,‬שהיה רגיש לכל‬
‫תנודה‪ .‬בשנת ‪ 1926‬התגבר המשבר הכלכלי עד ששינה את כל תמונת העלייה לארץ‪.‬‬
‫משבר זה היה פועל יוצא של צמצום זרימת ההון היהודי מפולין וירידת ערך המטבע‪.‬‬
‫עסקים החלו מתמוטטים‪ ,‬שכן נקרע "הסוכן הפיננסי" שעמד מאחוריהם‪ .‬הבנייה‬
‫נפסקה כיוון שייבוא ההון שמימן אותה פסק‪ .‬ענף הבנייה‪ ,‬שהיה הענף המרכזי במשק‪,‬‬
‫התמוטט לגמרי‪ .‬בעלי מקרקעין ניסו להיפטר מהמקרקעין שברשותם‪ ,‬ועסקים פשטו‬
‫את הרגל‪ .‬באוגוסט ‪ 1927‬הגיע מספר המובטלים ביישוב לשיא של ‪ 8,400‬נפשות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1926‬ירדו מן הארץ ‪ 2,151‬נפש (‪ 54%‬מן העולים אליה)‪ ,‬ב־‪ 1927‬ירדו מן‬
‫הארץ ‪ 5,001‬נפש (‪ 188%‬או כמעט פי שניים מן העולים אליה)‪ .‬בשנת ‪ 1928‬ירדו מן‬
‫הארץ ‪ 2,186‬נפש (כמספר העולים)‪ .‬פועלים שעלו ארצה כדי "לבנות ולהיבנות בה"‪,‬‬
‫עמדו בתור לקבלת פתקאות שהבטיחו להם ארוחת צהריים חמה אחת ביום‪ ,‬שאותה‬
‫מימנה ההסתדרות הציונית‪ .‬בתל אביב אפשר היה להתחיל להפסיק סיוע זה במאי‬
‫‪ .1928‬בייחוד הכתה הדים פשיטת הרגל של הגוף הקבלני ההסתדרותי הגדול "סולל‬
‫בונה"‪ ,‬שנקלע לגירעון כספי‪ .‬בערים‪ ,‬ובעיקר בתל אביב‪ ,‬נראו מחזות מזעזעים של‬
‫מחסור ורעב‪ .‬נציגי היזמה הפרטית טענו שסיבת המשבר היא התעלמות המוסדות‬
‫מצורכי מעמד הביניים‪ .‬לעומתם גרס ארתור רופין שהמשבר מלמד עד כמה יש ממידת‬
‫האשליה בתאוריה שלפיה אפשר לבנות את היישוב באמצעות היזמה הפרטית בלבד‪.‬‬
‫אך גם הפעם‪ ,‬כמו ב־‪ ,1923‬השפעתו העיקרית של המשבר הייתה בתחום המורלי‪,‬‬
‫שכן דווקא בעקבות הגאות הקודמת נוצרה הרגשה של התמוטטות וייאוש‪ .‬בגלל‬
‫מיעוט העלייה ב־‪ ,1927‬הירידה הגדולה נחשבה בעיני יושבי הארץ כבריחה מארץ‬

‫גזרה‪12.‬‬

‫לפי גלעדי‪ ,‬העלייה הרביעית; פורת ושביט‪ ,‬היסטוריה ‪ ,9‬עמ' ‪ .169–164‬דוגמה להתפתחות‬ ‫‪1 1‬‬
‫אזור השרון היא התפתחות המושבה נתניה‪ ,‬ראו קלינמן‪ ,‬בן־אריה וגלעדי‪ ,‬נתניה‪ ,‬עמ' ‪–115‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫‪ .122‬על התפתחות השרון ומרכז הארץ‪ ,‬ראו במפורט גונן‪ ,‬מרכז הארץ; הנ"ל‪ ,‬כיצד הייתה;‬
‫הנ"ל‪ ,‬עיור המושבות‪ .‬על ההתיישבות בעלייה הרביעית ראו גם גבתי‪ ,‬מאה שנות התיישבות‪,‬‬

‫עמ' ‪.315–273‬‬
‫לפי גלעדי‪ ,‬העלייה הרביעית וראו במפורט‪ ,‬גלעדי‪ ,‬המשבר הכלכלי‪ ,‬עמ' ‪.147–119‬‬