Page 444 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת הנציב פלומר‪ ,1928–1925 ,‬ותקופת הנציב צ'נסלור‪429 1931–1929 ,‬‬

‫כאמור הרברט סמואל‪ ,‬שקדם לפלומר‪ ,‬היה אישיות פוליטית נודעת בבריטניה‬
‫שנים רבות קודם כניסתו לתפקיד הנציב הבריטי הראשון בארץ‪ ,‬מיוזמי הצהרת בלפור‬
‫ופעיל מאוד בהשגת המנדט הבריטי על ארץ־ישראל בוועידות השלום לאחר המלחמה‬

‫ועוד‪ .‬לעומתו פלומר לא היה מעורב בנושא הציוני בשום צורה‪.‬‬

‫אזרח בריטי ממוצע אותו טיפוס של ג'נטלמן קשיש מושלם‪ ,‬שומר חוק וירא‬
‫אלוהים המבקר דרך קבע בכנסייתו [‪ ]...‬אדם בעל מוח דייקן ובוטח בעצמו‪,‬‬
‫המכיר היטב את כושרו ואת מגבלותיו‪ ,‬בעל דמיון פעיל וללא משפט קדום בתוך־‬
‫תוכו [‪ ]...‬במשך תקופת כהונתו התנגד לכל התהדרות רשמית שאינה הכרחית [‪]...‬‬
‫שנאת ההתהדרות לא היה פירושה וויתור על הפורמליות [‪ ]...‬הוא היה השיטתי‬
‫שבבני אדם‪ ,‬כנציב עליון בתפקיד דמה לאותו מפקד צבאי במסדר [‪ ]...‬בפגישה‬
‫הרשמית הראשונה אתו שאל אותו ציוני מסוים "מהי מדיניותך?" — ועל כך‬
‫השיב פלומר מיד שאין לו כל מדיניות‪ .‬חובתו כנציב עליון‪ ,‬אמר‪ ,‬הוא לקבל את‬

‫הוראותיה של ממשלת הוד־מלכותו ולבצען בכל הדייקנות שביכולתו‪4.‬‬

‫ארבע הירושות שקיבל פלומר מסמואל‪ ,‬שראשיתן עם תחילת‬
‫התנועה הציונית‬

‫ארבעה נושאים נשארו לטיפולו של פלומר בארץ וניתנו בירושה מזמנו של הרברט‬
‫סמואל‪ :‬ענייני העלייה היהודית‪ ,‬רכישת קרקעות‪ ,‬בניין הארץ ועתידה של ארץ־‬

‫ישראל‪.‬‬
‫פלומר לא היה צריך לעסוק הרבה בנושא העלייה היהודית כיוון שהמדיניות‬
‫הבריטית בנושא נקבעה עוד בזמנו של סמואל‪ .‬עם בואו של פלומר לארץ‪ ,‬העלייה‬
‫הרביעית כבר הייתה בעיצומה והמדיניות בקשר אליה תאמה את ההגבלות על מכסות‬
‫העלייה שנקבעו עוד קודם לכן‪ ,‬בהתאם לכושר הקליטה של הארץ‪ .‬אחר כך אף‬
‫התמעטה העלייה היהודית עד כדי משבר קיצוני‪ ,‬ועל כן לא היה צורך לשנות דבר‬
‫ממה שנקבע‪ .‬חשיבותה של העלייה הרביעית בזמן פלומר הייתה בעיקר בהשפעותיה‬

‫וביצירותיה ועל כך ארחיב בפרק זה‪5.‬‬

‫בעניין זה ראו גם ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪.323‬‬ ‫ ‪4‬‬
‫המובאות מתוך ספרו של סייקס‪ ,‬מבלפור לבווין‪ ,‬עמ' ‪ .87–86‬כריסטופר סייקס הכיר את‬ ‫‪ 5‬‬
‫פלומר אישית‪ ,‬כמשתמע ממה שכתב בסוף הפרק "מעשה בלורד פלומר"‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬
‫לתיאור של פלומר ראו גם פרומקין‪ ,‬דרך שופט‪ ,‬עמ' ‪ ;276–272‬קיש‪ ,‬יומן‪ ,‬עמ' ‪.214–211‬‬
‫שם גם פירוט על טקס הנחת הדגל של הגדוד העברי ב־‪ 17‬בדצמבר ‪ ,1925‬בחורבת רבי יהודה‬
‫החסיד‪ ,‬בהשתתפות הנציב הבריטי‪ ,‬עמ' ‪ .245–240‬על כך ראו גם תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ב‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .176–175‬שם ההערכה כלפיו פחותה‪ .‬על כוחות הביטחון הממשלתיים בזמנו‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ'‬

‫‪.218–199‬‬
‫על מגבלות העלייה כפי שנקבעו בזמן סמואל‪ ,‬ראו לעיל בפרק הקודם‪ ,‬בהתאמה להערות‬

‫‪ 83-81‬ו־‪ 98‬שם‪.‬‬