Page 447 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 447

‫פרק תשיעי‬  ‫‪432‬‬

‫מיוחדים ונוהגי החיים שלהם היו עירוניים מערביים‪ .‬אנשי תנועת העבודה ראו‬
‫בשלילה את ההתפתחויות החדשות ואת היצירה של "הקפיטליזם העברי" מזה ואת‬
‫מעמד השכירים העירוניים מזה‪ .‬הביקורת הפועלית תיארה את היסודות ה"בורגניים"‬
‫של "בעלי הבתים" כנעדרי חזון ציוני ה"מביאים את הגלות והווייתה" לארץ היעודה‪,‬‬
‫מתוך "הבהלה לזהב"‪ .‬הם הצטיירו בעיניהם כסרסורים וכמתווכים השואפים לעשות‬
‫רווח קל מהגאות בשוק הקרקעות והבנייה‪ ,‬וגורמים בתוך כך להאמרת מחירים‬
‫ולגאות כלכלית מלאכותית התלויה על בלימה‪ .‬כך החלו להיווצר בארץ שני מחנות‬
‫של יהודים‪ :‬המחנה הסוציאליסטי‪ ,‬שהתחזק מאוד בעלייה השלישית‪ ,‬והמחנה של‬
‫"המעמד הבינוני"‪ ,‬שהתחזק בעלייה הרביעית‪ .‬ביניהם החלה מתפתחת מעין מלחמת‬

                                                                              ‫מעמדות‪9.‬‬

                        ‫ההתיישבות העירונית והתפתחות משק ההדרים‬

‫בתקופת העלייה הרביעית‪ ,‬בתחום ההתיישבות העירונית‪ ,‬נעשה ניסיון אחד שנכשל‪,‬‬
‫הוא הניסיון להקים את העיר עפולה‪ ,‬עיר שתתבסס על תעשייה ומסחר ותשמש מרכז‬
‫תרבותי ליישובי העמק‪ .‬לעומת זאת נמשכה בקצב מואץ המגמה של התרחבות משק‬
‫ההדרים‪ .‬שטח מטעי ההדרים שבידי יהודים הגיע בסוף ‪ 1928‬ל־‪ 31,000‬דונם (וב־‪1933‬‬
‫אף ל־‪ 120,000‬דונם)‪ .‬בשנת ‪ 1927‬עבדו במושבות כ־‪ 6,000‬פועלים חקלאיים‪ ,‬והמאבק‬
‫על "עבודה עברית"‪ ,‬בעיקר בתקופות של חוסר עבודה בעיר‪ ,‬הגיע לשיא שלא נודע‬
‫קודם לכן‪ .‬פועלי המושבות חיו בדוחק רב‪ ,‬השתכרו שכר נמוך‪ ,‬חיו באווירה של ארעיות‬
‫ומרירות ובציפייה שיוכלו לעלות על הקרקע ולהתיישב בה‪ ,‬אפשרות שסיכוייה לא‬
‫נראו באופק‪ .‬המחנה היהודי־ציוני ניסה להתמודד עם בעיית קליטת העולים ונקבעו‬

                                 ‫מסגרות שהתבקשו לדאוג לוויסות העלייה והיקפה‪10.‬‬
‫בימי העלייה הרביעית הוגבלה ההתיישבות הלאומית בשל מיעוט המשאבים‬
‫הכספיים‪ .‬מאחר שהיא נסמכה בעיקר על קרקעות קק"ל ומימון של קרן היסוד‪ ,‬היא‬
‫נמשכה בעיקר בעמק יזרעאל המערבי (גוש הקישון)‪ ,‬שבו הוקמו שמונה יישובים‬
‫חדשים‪ .‬לעומת זאת פרחה ההתיישבות החקלאית הפרטית על אדמות שנרכשו במשותף‬
‫על ידי חברות כמו חברת "גאולה"‪ ,‬או "קהיליית ציון האמריקאית"‪ .‬היו מעולי המעמד‬
‫הבינוני שבחרו בקיום הכלכלי המזערי המובטח להם אם יעבדו את אדמתם ויתיישבו‬
‫באמצעיהם הם‪ ,‬או בסיוע חברות פרטיות שהתארגנו לשם כך בגולה‪ .‬התיישבות זו‬
‫העדיפה אזורי התיישבות הסמוכים לערים הגדולות ופיתחה משקים בעלי יחידות‬
‫קטנות‪ ,‬או יישובים בעלי אופי כפרי עם משקי עזר‪ .‬תרומתה הגדולה של התיישבות‬
‫המעמד הבינוני הייתה יצירת רצף יישובי צפוף בשרון‪ ,‬בין פתח תקוה לחדרה ומדרום‬

                                      ‫לתל אביב‪ .‬בכך החל נוצר אזור תל אביב רבתי‪.‬‬

‫	‪ 9‬ראו בכל אלה‪ ,‬שפירא‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪ .60–59‬על ההשפעה שהייתה לעלייה זו גם‬
                                     ‫על חיים ארלוזורוב‪ ,‬ראו אבינרי‪ ,‬ארלוזורוב‪ ,‬עמ' ‪.57–49‬‬

           ‫‪ 	10‬פירוט בנושאים רבים בהקשר של העלייה הרביעית ראו גלעדי‪ ,‬העלייה הרביעית‪.‬‬
   442   443   444   445   446   447   448   449   450   451   452