Page 451 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 451

‫פרק תשיעי‬                                                                            ‫‪436‬‬

‫הכשרת היישוב‪ ,‬קרן קיימת‪ ,‬קהיליית ציון אמריקה וחברות נוספות שגייסו כספים‬
‫לכיסוי הוצאות הקנייה‪ .‬רופין מספר על הקשיים הכספיים שלו ועל הצורך לערב את‬

                ‫ההנהלה הציונית ואת ויצמן עצמו כדי שתתאפשר קניית הקרקעות‪17.‬‬
‫בהמשך שנות העשרים החלו קמים אזורי התיישבות נוספים בשוליו של עמק‬
‫יזרעאל‪ ,‬במקומות שהצליחו לרכוש קרקעות‪ .‬כך נרכש גוש הקישון המזרחי ובו הוקמו‬
‫היישובים‪ :‬שריד‪ ,‬רמת דוד‪ ,‬כפר יהושע ומשמר העמק‪ .‬כן הקימו חברי הסתדרות‬
‫המזרחי והפועל המזרחי את המושב שדה יעקב‪ ,‬שנקרא על שמו של הרב יעקב ריינס‪,‬‬
‫ממייסדי תנועה זו‪ .‬בשנת ‪ 1924‬אף רכשה החברה היהודית‪ ,‬קהיליית ציון אמריקה‪,‬‬
‫שטח גדול‪ ,‬בדרום היישוב בלפוריה‪ ,‬על מנת לבנות שם עיר מרכזית בתוך עמק‬
‫יזרעאל‪ ,‬את העיר עפולה‪ .‬כן הוחל ברכישת גוש קרקעות במפרץ עכו‪ ,‬שנקרא אחר‬
‫כך "עמק זבולון"‪ .‬כאן הייתה המטרה עירונית בעיקרה‪ ,‬הרחבת חיפה המתפתחת‪,‬‬
‫שעם בניין הנמל והנחת צינורות הנפט ממוסול שבעירק צפוי היה שתיהפך לעיר‬
‫גדולה‪ .‬קרקעות העמק ושלוחותיו עברו פעולות הכשרה להתאמתן לצורכי יישובן‪:‬‬
‫ניקוז‪ ,‬בעיות עודפי מים בשטחים מסוימים‪ ,‬טיוב הקרקע‪ ,‬הכנת דרכים ליישובים‬
‫שנבנו ועוד‪ .‬כך הפך עמק יזרעאל לאחד מאזוריה הפורחים ביותר של הארץ ולשטח‬
‫מחבר בין האזור המערבי היהודי במישור החוף לאזור העמקים‪ ,‬שבשניהם קמו כמה‬

                                       ‫מהיישובים היהודיים הראשונים בארץ־ישראל‪18.‬‬
‫רכישת קרקע נודעת אחרת‪ ,‬שהרעיון לרכשה עלה עוד ב־‪ ,1891‬היה רכישת ואדי‬
‫חווארית (עמק חפר)‪ ,‬שנמצא במרכז השרון‪ ,‬אך גם הוא לא צלח אז‪ .‬בשנת ‪1910‬‬
‫היה ניסיון נוסף לרכוש את השטח הזה‪ ,‬שבדומה לשטח שבעמק יזרעאל‪ ,‬נמצא אף‬
‫הוא בבעלות בעלי קרקעות מחוץ לאזור וע ּובד חלקית בידי אריסים‪ ,‬ולימים גם שטח‬
‫זה נתפרסם בטענות על נישול האריסים‪ .‬רכישת השטח במקום הסתיימה רק בשנות‬

  ‫העשרים‪ ,‬בזמנו של פלומר‪ ,‬והיישובים עלו לקרקע רק בראשית שנות השלושים‪19.‬‬
‫בתקופת המנדט נושא רכישת הקרקעות בארץ הפך נושא השני בחשיבותו בבעיה‬
‫הארץ־ישראלית‪ ,‬רק לאחר נושא העלייה היהודית‪ ,‬ושניהם היו במרכז הסכסוך היהודי–‬
‫ערבי‪ .‬בסופו של דבר הבינו שני הצדדים כי נושאים אלה יכריעו את עתיד הארץ‪.‬‬
‫היהודים קיוו כי העלייה תגדיל את האוכלוסייה היהודית עד שזו תהפוך לרוב‪ .‬הערבים‬
‫השתדלו לעשות כל שביכולתם כדי למנוע זאת‪ .‬בנושא הקרקעות היה המצב דומה‪ .‬גם‬
‫כאן פחדו הערבים שהיהודים ישתלטו על חלקים ניכרים מקרקעות ארץ־ישראל וכך‬

‫על רכישות קרקע באזור עמק יזרעאל בראשית תקופת המנדט ראו גם רופין‪ ,‬שלושים שנות‬         ‫‪	17‬‬
‫בניין‪ ,‬עמ' ‪ .170–167‬שם גם על הסיבות להעדפת רכישות בעמק יזרעאל על פני מקומות‬
                                                                                     ‫‪	18‬‬
                  ‫אחרים‪ ,‬בגלל האפשרויות להקמת יישובים רבים שם ובגלל הקרבה לחיפה‪.‬‬     ‫‪1	 9‬‬
‫על גוש הקישון המזרחי ועל עמק זבולון‪ ,‬ראו ביין‪ ,‬התיישבות‪ ,‬עמ' ‪ .260–230‬ספרים ומאמרים‬

  ‫רבים עוסקים בהקמה ובהתפתחות של היישובים הרבים באזור עמק יזרעאל על שלוחותיו‪.‬‬
‫על כך ראו להלן בפרק הבא‪ .‬פירוט רב בנושא עמק חפר ראו אבנרי‪ ,‬התיישבות ונישול‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,132–112‬והמקורות שם‪ .‬על הסכסוך הזה ראו גם תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ב‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .456–454‬על הבנייה והיישובים הרבים שקמו באזור‪ ,‬ראו גם להלן בפרק עשירי‪ ,‬הערה ‪.58‬‬
   446   447   448   449   450   451   452   453   454   455   456