Page 456 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת הנציב פלומר‪ ,1928–1925 ,‬ותקופת הנציב צ'נסלור‪441 1931–1929 ,‬‬
‫המלח לבית שאן‪ ,‬אך התכניות הללו ותכניות אחרות לא יצאו לפועל בגלל קשיים‬
‫כספיים‪ .‬בינתיים החל להיבנות מערך כבישים‪ ,‬והרכב המוטורי החל להתחרות ברכבת‪,‬‬

‫ובהצלחה‪ .‬הרכבת החלה יורדת בחשיבותה‪34.‬‬
‫דוגמה בולטת לעניין זה הוא מה שאירע בירושלים‪ .‬בראשית תקופת השלטון‬
‫הבריטי נתלו תקוות רבות בקו הרכבת שהגיע לעיר‪ .‬בכל תכניות־האב הראשונות של‬
‫העיר הושם דגש על הקשר לתחנת הרכבת‪ .‬אף רשת הדרכים‪ ,‬שהחלה נפרצת בתוך‬
‫העיר‪ ,‬הותאמה להוביל את הנוסעים לתחנה זו‪ .‬בשכונות מגורים רבות חדשות שקמו‬
‫בעיר‪ ,‬צוין המרחק והקשר שלהן לתחנת הרכבת‪ .‬אלא שגם בירושלים החשיבות של‬
‫הרכבת החלה הולכת ופוחתת ואת מקומה החלה תופסת התחבורה המוטורית‪ .‬דומה‬
‫כי הדבר המרשים ביותר שהתפתח בעיר בראשית השלטון הבריטי היה הכנת הדרכים‬
‫לתנועת כלי רכב מוטוריים ופריצת דרכים חדשות לחיבור חלקיה השונים‪ .‬גם במפות‬

‫העיר אפשר להבחין היטב בהתפתחות רשת דרכים זו‪35.‬‬

‫פנחס רוטנברג וחשמול ארץ־ישראל‪ :‬התחנה ההידרו־אלקטרית על‬
‫הירדן‬

‫הנושא החשוב ביותר בתחום המודרניזציה של הארץ‪ ,‬בתקופת המנדט‪ ,‬הוא הכנסת‬
‫החשמל‪ .‬החשמל לא היה קיים כמעט כלל בארץ בתקופה העות'מאנית וכבר בראשית‬
‫תקופת השלטון הבריטי הוחל בהכנסתו ארצה‪ ,‬אך חשמול הארץ קשור קשר בלתי נפרד‬
‫לאישיות היהודית־ציונית המיוחדת של פנחס רוטנברג‪ .‬כדי לרכז את כל ההתפתחויות‬
‫המרכזיות בתהליך החשמול של הארץ בפרק אחד בחרתי לעשות זאת בפרק זה‪ ,‬הדן‬
‫בתקופת נציבות פלומר‪ ,‬כיוון שהדגש העיקרי של פלומר היה כאמור בניין הארץ‪,‬‬

‫והחשמל היה אחד הנדבכים החשובים בו‪36.‬‬
‫רוטנברג‪ ,‬מהנדס חשמל במקצועו ומומחה להפקת חשמל הידרו־אלקטרי‪ ,‬הגיע‬
‫ארצה בסוף המלחמה‪ .‬הוא היה ממקימי הגדודים העבריים ובעניין זה שיתף פעולה עם‬
‫זאב ז'בוטינסקי‪ .‬כן הגיע לבריטניה ושם נפגש עם ויצמן וסייע לו לוותר על העמדה‬
‫הניטרלית של התנועה הציונית ולקשור את גורלה במעצמה הבריטית‪ .‬בארץ החל‬
‫להגות ברעיונות לחשמולה של ארץ־ישראל‪ ,‬דבר שיקדם ויפתח את הארץ השוממה‬

‫והלא־מפותחת‪37.‬‬

‫פרטים נוספים על מערך הרכבות ראו ביגר‪ ,‬מושבת כתר‪ ,‬עמ' ‪.98–89‬‬ ‫‪3 4‬‬
‫בנושא זה ראו בן־אריה‪ ,‬תמורות עיקריות‪ ,‬עמ' ‪.434–430‬‬ ‫‪ 35‬‬
‫‪ 36‬‬
‫על תולדותיו של רוטנברג‪ ,‬על אישיותו המיוחדת‪ ,‬על פעילותו המדינית והכלכלית בארץ־‬
‫ישראל ועל קשריו עם המפעל הציוני וראשיו‪ ,‬ראו ספר הביוגרפיה עליו ועל מפעלי החשמל‬ ‫‪3 7‬‬
‫שהקים‪ ,‬שאלתיאל‪ ,‬רוטנברג‪ 2 ,‬כרכים‪ .‬להלן אתמקד בכמה פרטי יסוד של מפעלי החשמל‪.‬‬
‫משה סמילנסקי‪ ,‬מאנשי הגדודים העבריים‪ ,‬מעלה בספרו דברי הערכה נלהבים לאישיותו של‬
‫רוטנברג ועל היותו אחד ממקימי הגדודים העבריים‪ .‬שם הוא גם מביע את התקווה שהמנהיגים‬
‫— ויצמן‪ ,‬רוטנברג‪ ,‬ז'בוטינסקי ואוסישקין — יצליחו לשמור על יחסים טובים ביניהם‪ .‬במשך‬