Page 458 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת הנציב פלומר‪ ,1928–1925 ,‬ותקופת הנציב צ'נסלור‪443 1931–1929 ,‬‬
‫במאי ‪ ,1921‬לאחר הפרעות שפרצו אז בתל אביב–יפו ובכל הארץ‪ ,‬חל שינוי‬
‫בעמדתו של סמואל‪ ,‬שבינתיים מונה לנציב העליון הבריטי הראשון בארץ‪ .‬שנת ‪1921‬‬
‫הייתה שנת בחינת פרויקט החשמל של רוטנברג ואישורו בידי השלטונות הבריטיים‪,‬‬
‫ובעצם תקופה מכרעת בהתגבשות המחשבה הבריטית בשאלת ארץ־ישראל‪ .‬עד מאי‬
‫‪ 1921‬זכה רוטנברג לעזרה רבה של סמואל‪ ,‬שראה גם הוא במפעל החשמל מפעל‬
‫ציוני‪ ,‬וכמוהו גם וינסטון צ'רצ'יל‪ .‬אלא שמאורעות מאי ‪ ,1921‬שבהן שימש רוטנברג‬
‫מפקד ארגון "הגנה ב" בתל אביב‪ ,‬גרמו לסמואל לשנות את השקפותיו והוא החל רואה‬
‫במפעלי החשמל מפעל כללי לפיתוח הארץ‪ ,‬שיסייע גם לאוכלוסייה הערבית שבה ולא‬
‫למפעל הציוני בלבד‪ .‬בשנה זו גם עוצבו היסודות המורכבים של היחס המיוחד שהחל‬
‫נוצר בין חברת החשמל להסתדרות הציונית‪ .‬כשסמואל והבריטים ראו ברוטנברג את‬
‫האיש המתון‪ ,‬הרואה בפיתוח הארץ את העיקר‪ ,‬גם רוטנברג עצמו החל רואה במפעל‬
‫החשמל את הבסיס העיקרי שלו‪ ,‬ועל כן לא תמיד פעל בהתאם להשקפות ההנהגה‬
‫הציונית של אותם הימים‪ .‬המתח בינו לבין ההנהגה הציונית‪ ,‬בעיקר בראשותו של‬
‫ויצמן‪ ,‬הלך והתחזק‪ .‬לאחר ‪ 1921‬החל רוטנברג להדגיש יותר ויותר את היותו יזם‬

‫עצמאי שאיננו קשור להסתדרות הציונית‪40.‬‬
‫מצבו הכספי של רוטנברג הלך והחמיר‪ .‬חשמול מסילות הברזל‪ ,‬בעיקר זו מיפו–‬
‫תל אביב לירושלים‪ ,‬שהיה באפשרותן לסייע לרוטנברג מבחינה כספית‪ ,‬ירדו מעל‬
‫הפרק‪ ,‬ועל כן הוא נזקק לכספים אחרים‪ .‬הבריטים נחלצו לעזרתו והתחייבו לקנות‬
‫כמות קבועה של אנרגיה ממפעליו‪ .‬ב־‪ 23‬בספטמבר ‪ 1921‬אף אישרו לו שני זיכיונות‬
‫להקמת שני מפעלי חשמל‪ .‬רוטנברג התחייב להקים בתוך שנתיים חברה שתנצל‬
‫את מי הירקון ותספק אנרגיה חשמלית לאזור השרון ותחל בהכנות לניצול מי הנהר‬
‫להשקיה‪ .‬הזיכיון השני‪ ,‬הגדול יותר‪ ,‬היה הקמת מפעל הידרו־אלקטרי על נהר הירדן‪.‬‬
‫שם התחייב רוטנברג להקים בתוך שנתיים את מפעל ירדן‪ ,‬שבסופו יצטרך לספק‬
‫חשמל ומים להשקיה לכל חלקי ארץ־ישראל ועבר הירדן‪ ,‬חוץ מאזור ירושלים‪ .‬הקמת‬
‫התחנה ההידרו־אלקטרית על הירקון התעכבה מכיוון שערביי יפו ובעלי הקרקע לאורך‬
‫נהר הירקון לא הסכימו לשתף פעולה‪ .‬אחר כך טען רוטנברג כי יחסם של ערביי יפו‬
‫כלפיו ואי־נכונותם למכור לו קרקעות להקמת התחנה מנעו את הקמת התחנה ההידרו־‬
‫אלקטרית‪ .‬רוטנברג קיבל הארכה מהבריטים ובינתיים החל מספק חשמל מתחנות הדיזל‬
‫שהקים‪ .‬על כן ביקש לשחררו כליל מבניית תחנה זו‪ ,‬ובתמורה ישחרר גם את הבעלות‬
‫של החברה שלו על מי הירקון ולא ימנע את ניצולו בידי אחרים‪ .‬בתחילה התקלקלו‬
‫יחסיו עם בריטניה‪ .‬אבל אחר כך נמצאה פשרה שעיקרה היה ויתור על זכויותיו של‬
‫רוטנברג על חלק ניכר ממי הירקון‪ .‬לימים ניסה רוטנברג לעניין חברות בריטיות‬
‫שישתפו עמו פעולה בבניית תחנת החשמל בתל אביב‪ .‬כשהדבר לא עלה בידו‪ ,‬והוא‬
‫גם לא הצליח להשיג את שיתופו של הברון רוטשילד‪ ,‬הצליח רוטנברג לגייס חברות‬

‫‪ 4 0‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .88–64‬פרטים על בניית תחנת החשמל בנהריים ראו גם בן־אריה‪ ,‬עמק הירדן‬
‫התיכון‪ ,‬מרחביה תשכ"ה‪ ,‬עמ' ‪.191–189‬‬