Page 460 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫תקופת הנציב פלומר‪ ,1928–1925 ,‬ותקופת הנציב צ'נסלור‪445 1931–1929 ,‬‬
‫כך על רוטנברג עד שטען שהוא הפך את מפעל נהריים לעסק פרטי שלו וכי המפעל‬

‫איננו מפעל ציוני‪43.‬‬
‫אלא שעוד לפני שנסתיימה בניית המפעל הוזעק רוטנברג‪ ,‬שנודע בתנועה הציונית‬
‫כאחד האנשים החזקים בה‪ ,‬לשרת בתפקיד נשיא הוועד הלאומי בשנים ‪.1930–1929‬‬
‫בזמן פרוץ מאורעות תרפ"ט בכל הארץ‪ ,‬ב־‪ 15‬באוגוסט ‪( 1929‬תשעה באב)‪ ,‬לא היה‬
‫רוטנברג בארץ‪ ,‬כמו רבים ממנהיגי היישוב שנעדרו ממנה בשל השתתפותם בקונגרס‬
‫הציוני ה־‪ 16‬בציריך‪ .‬ב־‪ 18‬בספטמבר ‪ 1929‬חזר רוטנברג ארצה‪ .‬שישה ימים אחר‬
‫כך‪ ,‬בישיבת ערב מיוחדת של הנהלת הוועד הלאומי‪ ,‬נבחר ליושב ראש‪ .‬נציגי תנועת‬
‫העבודה בחרו בו כי זכרו לו את עברו הפועלי‪ ,‬ונציגי הימין בחרו בו משום שראו‬
‫בו את איש היזמה הפרטית‪ ,‬וכולם יחד בחרו בו כאות התנגדות למדיניותו של ויצמן‬
‫וכאיש חזק שאולי ייחלץ אותם מצרות מאורעות תרפ"ט‪ .‬אלא שרוטנברג לא הצליח‬
‫במשימה שהוטלה עליו‪ .‬לאחר פחות משנתיים‪ ,‬הוא פרש מתפקידו ועזב לגמרי את‬

‫אספת הנבחרים‪44.‬‬
‫מעתה היה רוטנברג לאיש פרטי הדואג את דאגת ארץ־ישראל ומשתתף מדי פעם‬
‫במשלחות וברעיונות לפתרון הבעיה הערבית–ישראלית בה‪ 45,‬אך מעמדו כמנהיג ציוני‬
‫הלך ופחת‪ .‬עם זאת בראשית מלחמת העולם השנייה חזר רוטנברג לפעילות בוועד‬
‫הלאומי‪ ,‬עד לפטירתו ב־‪ 3‬בינואר ‪ .1942‬קשריו עם הבריטים המשיכו להיות הדוקים‬
‫כל השנים‪ ,‬כנראה בעיקר בגלל מפעל החשמל שלו בנהריים והקשר שלו עם עבר‬

‫הירדן ועם עבדאללה‪46.‬‬
‫בתולדות הארץ ייזכר רוטנברג כ"זקן מנהריים" שהקים את המפעל‪ .‬מפעל שאם‬
‫כי היו בהנהגה הציונית שטענו כי בו נטש רוטנברג את הרעיון הציוני‪ ,‬הרי שהמפעל‬
‫היה חלק חשוב מהמפעל הציוני בארץ‪ .‬בתקופת המשבר הכלכלי‪ ,‬בשנים ‪,1927–1926‬‬
‫וגם לאחר מכן בכל שנות קיומו עד למלחמת העצמאות הישראלית‪ ,‬שימש המפעל‬
‫בנהריים עוגן חיים‪ ,‬מקום עיסוק ועבודה ליהודים רבים שהגיעו ארצה והיה סמל לחזון‬

‫פירוט רב בכל הנושאים הללו ראו שאלתיאל‪ ,‬רוטנברג‪ ,‬בפרקים השלישי והרביעי‪ .‬על עמדת‬ ‫‪4 3‬‬
‫רוטנברג ראו גם קיש‪ ,‬יומן‪ ,‬עמ' ‪ .146‬להצדקתו טען רוטנברג כי התנועה הציונית לא תמכה‬
‫כספית במפעל וכולו נבנה מהון פרטי ומהון שגויס במניות בבורסה בלונדון‪ .‬אבל עדיין‬ ‫‪ 44‬‬
‫נשאלת השאלה אם לא היה אפשר למצוא פשרה ולא לפגוע בוויצמן ובתנועה הציונית‪ .‬נראה‬ ‫‪ 45‬‬
‫‪4 6‬‬
‫כי הדבר מלמד גם על אישיותו ועל אופיו של רוטנברג‪.‬‬
‫על תקופת פעילותו של רוטנברג בוועד הלאומי ראו שאלתיאל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.294–183‬‬
‫על השינויים בעמדתו הפוליטית של רוטנברג‪ ,‬על ידידותו עם מאגנס ועל חלקו בוועדת‬

‫החמישה‪ ,‬ראו בפרק הבא‪ ,‬בתת־פרק בעניין זה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בראשית מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כשבן־גוריון קידם פעולות נגד הבריטים בנושא‬
‫ההעפלה‪ ,‬לא הסכים רוטנברג עם דרכו‪ .‬את הנציב הבריטי דאז מק־מייקל‪ ,‬הוא ראה כידיד‬
‫אישי שלו‪ ,‬בשעה שבן־גוריון ראה בו את האויב העיקרי‪ ,‬לאחר היטלר ומקדונלד‪ ,‬ראו טבת‪,‬‬

‫קנאת דוד‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪.341–320‬‬