Page 507 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 507
פרק עשירי 492
השוממה — שונה מיפו העתיקה [ ]...ומצבה [ ]...כיום הוא מפליא ממש"49.
באשר לתל אביב נראה כי ועדת פיל ראתה אותה ,כבר בעת דיוניה ,כעובדה
ציונית קיימת ,שיבחה מאוד את התפתחותה וראתה בה את לב־לבו של החלק היהודי.
משנחתמו בתוכניתה גבולות המדינה היהודית ,נקבעה תל אביב למרכזה ,וגבולה
הדרומי של הארץ היה מעט מדרומה.
היווצרות ה־ Nההתיישבותי היהודי בארץ־ישראל החדשה
ראשית היווצרות ה־ Nההתיישבותי היהודי בשלהי השלטון העות'מאני
בפרקים הקודמים התמקדתי במערכת היחסים שנוצרה בין יהודים לערבים בעקבות
רכישת אדמות .כאן אעסוק בהשפעות שהיו לרכישות אלה על תפרושת השטח שבו
הוקמו יישובים יהודיים .בשעתו התפרסם ספרו של שלום רייכמן ממאחז לארץ מושב,
שעסק במפורט בנושא זה .על מעטפת שער הספר מובאת מפה שכותרתה" :יצירת
המפה היישובית היהודית בארץ־ישראל ."1948–1918 ,במפה זו בולט מאוד הרצף
ההתיישבותי היהודי שנוצר בארץ ,מתחילת ראשית ההתיישבות היהודית החקלאית עד
.1948רצף זה ממלא את אזור מישור החוף ,מדרומו ,באזור גדרה–באר טוביה ,צפונה
לעבר רחובות וראשון לציון ,תל אביב־יפו ,משם לאורך אזור השרון עד למורדות
הכרמל וחיפה ומשם דרך העמקים והגליל התחתון המזרחי ,לעבר עמק הירדן ומצפון
לטבריה עד לגליל העליון המזרחי .תפרושת זו יוצרת את צורת האות האנגלית ,N
ומכאן הכינוי שנתקבל לה :ה־ Nההתיישבותי היהודי50.
כדי להבין תפרושת זו יש לחזור ולהזכיר את תהליך ההתיישבות היהודית בארץ.
הסיבה הראשונה לתפרושת היא שעד לראשיתה של העלייה היהודית הראשונה ,בשלהי
התקופה העות'מאנית ,גרו היהודים בארץ רק בארבע ארצות הקודש :ירושלים ,צפת,
טבריה וחברון .ביפו החלה קמה קהילה יהודית ,אך גם היא קמה בזכותה של ירושלים,
שהנמל שלה באותו זמן היה נמל יפו .כמה משפחות יהודיות גרו בכמה יישובים
בגליל ,בעכו ובעזה ואולי גם בעוד כמה מקומות .אך אלה היו בדרך כלל משפחות
בודדות ,שגרו במקומות אלה מסיבות פרנסה ,כפי שגרו יהודים במקומות נוספים
באימפריה העות'מאנית :באזור הלבנט ,כמו צור ,צידון ,ביירות ,דמשק ,חלב ועוד.
ראשיתה של המפה היישובית היהודית החדשה מתחילה רק עם העלייה הראשונה.
הסיבה השנייה היא שהיהודים רכשו קרקעות והקימו יישובים בראשית ההתיישבות
היהודית החדשה ,בדרך כלל באזורים שהיו שוליים עבור התושבים הערבים שכבר
גרו בארץ .הכפר הערבי בארץ־ישראל התקיים בעיקרו על משק קיום (subsistence
שם ,ב ,עמ' .13 4 9
על צורת ה־ Nההתיישבותי היהודי ,ראו רייכמן ,ממאחז לארץ מושב ,מעטפת שער הספר. 5 0
חבל שאיור מודגש זה לא מובא שנית באותה צורה גם בספר עצמו .צילום של איור זה ראו
בפרק זה ,עמ' .494וראו גם הנ"ל ,מפת היישוב.
