Page 510 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הנציב ווקופ‪ ,‬מחצית ראשונה של שנות השלושים‪495 1935–1931 ,‬‬
‫החוף הארץ־ישראלי הקרוב לה‪ .‬מאמצע המאה התשע עשרה הפך גידול פרי ההדר‪,‬‬
‫ובייחוד תפוז מזן "שמוטי"‪ ,‬לענף ייצוא מתפתח ועולה בכלכלתה של ארץ־ישראל‪.‬‬
‫מרכז ההדרים הארץ־ישראלי היה ביפו‪ .‬הביקוש לתפוז היפואי והתפתחות הסחר הימי‬
‫באניות הקיטור במזרחו של הים התיכון החל באמצע המאה התשע עשרה‪ .‬אולם רק‬
‫ב־‪ 1895‬החל נוצר קשר ישיר של אניות קיטור בין יפו ובין השוק העיקרי לתפוזי‬
‫ארץ־ישראל בבריטניה‪ .‬הצלחתו של ענף ההדרים לא נעלמה מעיניהם של המתיישבים‬
‫היהודים הראשונים בארץ‪ .‬ראויה לציון העובדה שלפי תפיסת החקלאות של הברון‬
‫רוטשילד לא היה לענף ההדרים מקום מרכזי‪ .‬הענף המוביל במושבות הברון היה ענף‬
‫הגפנים ליין‪ .‬נטיעות ההדר של גני הברון תפסו שטחים מצומצמים בלבד‪ .‬לעומת זאת‬
‫ביזמה הפרטית היהודית‪ ,‬שהחלה בפתח תקוה ובמושבות יהודה‪ ,‬בייחוד בנס ציונה‬
‫וברחובות‪ ,‬הובילו ההדרים‪ .‬נראה שיש לכך כמה סיבות‪ :‬אדמותיהן הקלות של מושבות‬
‫יהודה אפשרו להגיע למקורות מים נוחים; מזג האוויר הממוזג התאים לגידול הדרים‪,‬‬
‫יותר ממושבות הצפון כמו זכרון יעקב ומושבות הגליל; המרחק הקצר מנמל הייצוא‬

‫העיקרי‪56.‬‬
‫גורם מרכזי שקבע את קיום הפרדס הארץ־ישראלי בשלהי המאה התשע עשרה‬
‫היה זמינות מי התהום‪ ,‬עקב הצורך להשקות את עצי הפרדס במשך שישה עד שבעה‬
‫חודשים בשנה‪ .‬עץ ההדר זקוק לכמות מים גדולה במשך כל חודשי השנה‪ .‬בחודשים‬
‫הגשומים של שנה רגילה לא היה צורך להוסיף מים על מי הגשמים‪ .‬אולם בשבעת‬
‫החודשים השחונים של השנה (מאי–נובמבר) הושקו רוב פרדסי הארץ במי באר‪ .‬על‬
‫כן נקרא הפרדס בערבית "בייארה"‪ ,‬על שום הבאר ("ביר" בערבית)‪ ,‬שהיה בתקופה‬
‫זו בכל פרדס‪ .‬באותה עת טרם נכנס מיכון הבאר לפרדסנות המקומית‪ .‬זמינותם של‬
‫מי תהום בעומק של לא יותר מ־‪ 12–10‬מ' הייתה הבסיס לתפעול שוטף ולא יקר של‬
‫הבאר בפרדס‪ .‬לפיכך התרכזה רוב הפרדסנות הארץ־ישראלית בשלהי המאה התשע‬
‫עשרה במישור החוף‪ ,‬בעיקר באזור יפו‪ .‬הבאר ומערכת ההשקיה נתקנו באותה עת‬
‫על פי השיטה המסורתית‪ :‬באר‪ ,‬מתקן לשאיבת מים בצורה של האנטיליה‪ ,‬ברכת‬
‫השקיה‪ ,‬תעלות להובלת מים וגומות השקיה סביב גזעי העצים‪ .‬העבודה הייתה ידנית‬
‫ובעזרת בהמות עבודה‪ .‬הבאר והברכה שלידה נחפרו בחלק העליון של הפרדס‪ ,‬כדי‬
‫לאפשר זרימה רצופה של מים‪ .‬הצעד הראשון בהגדלת כמויות המים לפרדסים נעשה‬
‫באמצעות הפעלת מנועי שרפה שאפשרו שאיבת מים עד עומק של ‪ 30–20‬מ'‪ .‬כך‬

‫גדלו שטחי הפרדסים ויבולם‪.‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה הביאה על הפרדסנות הארץ־ישראלית משבר קשה והיא‬
‫התאוששה ממנו רק לקראת אמצע שנות העשרים‪ ,‬בתקופת העלייה הרביעית‪ ,‬עם‬
‫התנופה שבאה בהתפתחות תל אביב ואזור השרון הדרומי הקרוב לה‪ .‬בזמן זה חלו‬
‫שינויים טכנולוגיים חשובים בארץ‪ ,‬בנושאי חשמל‪ ,‬מים זורמים‪ ,‬תחבורה מוטורית‬
‫ועוד‪ ,‬והם השפיעו רבות גם על ההתפתחות ענף ההדרים‪ .‬הפרדסים החלו תופסים‬

‫‪ 5 6‬על התפתחויות טכנולוגיות בפרדסים‪ ,‬ראו קרלינסקי‪ ,‬פריחת ההדר‪ ,‬עמ' ‪ .69–61‬על התפתחות‬
‫משק ההדרים באזור‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.141–113‬‬