Page 513 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק עשירי‬ ‫‪498‬‬

‫נפרדת שתמשיך לטפל ולבדוק את הנושא‪ .‬הבעיה נעשתה חמורה במיוחד כשהערבים‬
‫החלו מעלים טענות שקרקעות של פלחים יושבי קבע הולכות ונקנות והמצוקה הולכת‬
‫וגדלה‪ .‬מי שהיה רגיש מאוד לעניין זה היה הנציב ווקופ‪ .‬בנושאים אחרים הוא אמנם‬
‫סייע לתנועה הציונית‪ ,‬בעניין הקרקעות הוא תמך בהצעת חוקי הגבלה לרכישתן‪.‬‬
‫ויצמן יצא נגדו בהדגישו כי העניין כבר הוכרע באיגרת מקדונלד ואין לסטות ממנה‪.‬‬
‫אלא שווקופ המשיך להתעקש ואף הודיע ליהודים ולערבים כי חוק בעניין זה נמצא‬
‫בטיפול ויוחלט בקרוב‪ .‬בינתיים הלך הנושא והחמיר‪ ,‬כיוון שנעשה גם בעיה פנימית‬

‫בחברה הערבית וחלק מרכזי במאבק המדיני בתנועה הציונית‪63.‬‬
‫בשנים ‪ 1935–1931‬חלה גאות חסרת תקדים בענף ההדרים‪" .‬בולמוס הנטיעות"‬
‫הביא לנטיעות בקנה מידה גדול‪ .‬במשק ההדרים הושקעו בתקופה זו כ־‪ 6‬מיליון‬
‫לא"י (חוץ מרכישת קרקעות) מתוך ‪ 7.6‬מיליון לא"י שהושקעו בארץ בחקלאות‬
‫כולה‪ .‬במסגרת התכנית של "התיישבות האלף" שנועדה ליישב אלף משפחות עובדים‬
‫באזורים שבהם ניטעו מטעי ההדרים‪ ,‬יושבו באזור מישור החוף‪ ,‬בשנים ‪,1933–1931‬‬
‫כ־‪ 400‬משפחות והוקמו למעלה מ־‪ 10‬יישובים‪ ,‬ובהם‪ :‬כפר ביל"ו וגבתון ליד רחובות;‬
‫נטעים ובית עובד ליד נס ציונה; בהדרגה מדרום לפתח תקוה‪ :‬צופית ליד כפר סבא;‬
‫כפר הס ליד תל מונד; רשפון ליד הרצליה; גבעת ח"ן (ביאליק) ליד רעננה; גניעם‬
‫מדרום למגדיאל‪ .‬כן הוקמו יישובים נוספים שלא היו קשורים לתכנית של התיישבות‬

‫האלף ונבנו בקרבת מושבות המטעים המתרחבות בשרון‪64.‬‬
‫הנושא האחרון שאציין כאן‪ ,‬הנוגע להתעצמות אזור ה־‪ N‬ההתיישבותי‪ ,‬נוגע‬
‫לעולי גרמניה שבאו לגור באזור‪ .‬בשנים ‪ 1932–1920‬עלו לארץ־ישראל בסך הכול‬
‫למעלה מ־‪ 2,000‬יהודים מגרמניה‪ .‬כאמור ב־‪ 1933‬התחילה עלייה גדולה מגרמניה‪.‬‬
‫בשנה זו הגיעו ארצה ‪ 7,510‬עולים‪ ,‬ב־‪ 1934‬הגיעו ‪ 9,729‬עולים וב־‪8,460 — 1935‬‬
‫עולים‪ .‬בסך הכול בשלוש השנים עלו ארצה מגרמניה ‪ 25,700‬יהודים‪ ,‬דהיינו ‪19%‬‬
‫מכלל העולים‪ .‬עולי גרמניה בלטו בהעצמת היישוב העירוני‪ ,‬אך למעלה מ־‪ 25%‬מהם‬
‫הלכו לכפר והטביעו את חותמם גם באזורים הכפריים בארץ‪ .‬עולי גרמניה התיישבו‬
‫בעיקר ביישובים קיימים‪ ,‬אך גם הקימו יישובים חדשים משלהם‪ .‬למשל‪ ,‬נהריה היה‬
‫כפר חדש שיושב ב־‪ 1935‬והיה אמור להיות יישוב חקלאי המיוסד על שיטתו של‬
‫האגרונום זליג סוסקין‪ ,‬אך במהירות הפך לישוב בעל אופי חקלאי־עירוני ובעל צביון‬
‫"גרמני־ייקי"‪ .‬עוד יישובים רבים ברחבי הארץ היו יישובים כפריים שבנו אותם עולים‬
‫מגרמניה‪ :‬רמות השבים ורמת הדר בשרון‪ ,‬כפר שמריהו ליד הרצליה‪ ,‬בית יצחק וכפר‬
‫ידידיה בעמק חפר‪ ,‬גן השומרון ליד כרכור‪ ,‬כפר ביאליק בעמק זבולון‪ .‬יישובים אלה‬
‫היו טיפוס מיוחד של יישובים חקלאיים‪ ,‬צורת ביניים בין המושבה לפי מתכונתה‬
‫הישנה לבין מושב עובדים‪ .‬זו הייתה תרומה מקורית בשדה ההתיישבות היהודית‪.‬‬

‫על המשך המאבק עם ממשלת המנדט בנושא הקרקעות‪ ,‬ראו בפירוט אבנרי‪ ,‬התיישבות‬ ‫‪6 3‬‬
‫ונישול‪ ,‬עמ' ‪ ,147–136‬והמקורות שם‪.‬‬ ‫‪6 4‬‬

‫על התיישבות האלף ושמות רבים מהיישובים הנוספים שהוקמו במסגרת זו‪ ,‬ראו ביין‪,‬‬
‫התיישבות‪ ,‬עמ' ‪.358–355‬‬