Page 514 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 514

‫הנציב ווקופ‪ ,‬מחצית ראשונה של שנות השלושים‪499 1935–1931 ,‬‬
‫ראשית ההקמה של כל היישובים הללו הייתה לפני פרוץ מאורעות ‪( 1939–1936‬המרד‬

                                        ‫הערבי)‪ ,‬ומשבא זה חלו התפתחויות חדשות‪65.‬‬

   ‫עליית חאג' אמין אל־חוסייני והיחלשות ראע'ב נשאשיבי‬
   ‫ומוסא כאזם אל־חוסייני; מעורבות עבדאללה; התחזקות‬

       ‫הקו הרדיקלי המוסלמי; מכירת קרקעות ליהודים‬

‫עליית חאג' אמין אל־חוסייני והיחלשות ראע'ב נשאשיבי ומוסא כאזם;‬
                                            ‫עיריית ירושלים; הח'אלידים‬

‫בפרק הקודם של החיבור עסקתי בהשתלשלות האירועים בירושלים שגרמו לפרוץ‬
‫מאורעות תרפ"ט‪ .‬תחילתם בסכסוך הכותל ביום הכיפורים תרפ"ט (‪ ,)1928‬סכסוך‬
‫שנגרם במידה רבה באשמת השלטון הבריטי‪ .‬המופתי חג' אמין אל־חוסייני ניצל את‬
‫הסכסוך להגברת כוחו כראש המועצה המוסלמית וחיזוק מעמד הקדושה המוסלמי־דתי‬
‫של ירושלים‪ ,‬בייחוד זה של הר הבית (אל־חארם אל־שריף)‪ .‬קיצונים יהודים החלו‬
‫גם הם ללבות את האש מהצד היהודי‪ ,‬עד להתפרצות הדמים הכללית באב תרפ"ט‬
‫(אוגוסט ‪ .)1929‬בעקבות מהומות אלה התחזקו הגורמים הקיצוניים בתנועה הלאומית‬
‫הערבית־פלסטינית‪ ,‬והמקומות הקדושים הפכו סמלי המאבק בציונות יותר מבעבר‪.‬‬
‫בהסתמכו על תהליך זה פעל חג' אמין אל־חוסייני להשגת עמדת מנהיגות ראשית‬
‫בתנועה‪ ,‬על חשבון המנהיגים הוותיקים‪ .‬הסימן הראשון לכך נחשף כבר בוועדת הסיוע‬
‫המרכזית לנפגעי מהומות ‪ .1929‬חג' אמין אל־חוסייני לא הסתפק במעמדו הדתי‬
‫בלבד‪ ,‬אלא ארגן את פעילות ועדת הסיוע‪ .‬אחר כך‪ ,‬כשהתכנס הוועד הפועל הערבי‬
‫כדי לבחור את חברי המשלחת הערבית שנועדה לנסוע ללונדון‪ ,‬לא נבחר יושב ראש‬
‫הוועד הפועל הערבי‪ ,‬המנהיג הוותיק מוסא כאזם אל־חוסייני‪ ,‬אלא אמין אל־חוסייני‬
‫היה זה שזכה במקום הראשון‪ .‬התחוללה סערה‪ .‬נערך דיון נוסף ובו נבחר מוסא כאזם‬
‫אל־חוסייני לראשות המשלחת‪ .‬ההתנגשות בין השניים הפכה גלויה‪ ,‬ואמין אל־חוסייני‬

                           ‫המשיך לחתור תחת סמכותו של מוסא כאזם אל־חוסייני‪66.‬‬

‫על ההתיישבות של עולי גרמניה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .365–362 ,344–342‬על המשך התפתחות‬                      ‫‪6	 5‬‬
‫ה־‪ N‬התיישבותי היהודי בתקופת חומה ומגדל‪ ,‬ראו להלן בפרק הבא‪ .‬תיאורים וסיכומים על‬                  ‫‪6	 6‬‬
‫ארץ־ישראל בשנים ‪ ,1939–1929‬ראו ארבל‪ ,‬התקופות הגדולות‪ ,‬ו‪ .‬שם אין מקורות לדברים‪.‬‬
‫כתבו אותם מחברים שונים‪ ,‬בכוונה לתת תמונה ציורית כללית על הארץ‪ .‬שם גם אוסף‬

                                                                                  ‫תמונות חשוב‪.‬‬
‫ראו פורת‪ ,‬ממהומות למרידה‪ ,‬עמ' ‪ ,147 ,138‬והמקורות וההפניות שם‪ .‬על השפעת מאורעות‬
‫תרפ"ט על התנועה הערבית‪ ,‬על יציאת המשלחת הערבית ללונדון‪ ,‬במרס ‪ ,1930‬ראו גם‬

                                           ‫תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ב‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬עמ' ‪.446–445‬‬
   509   510   511   512   513   514   515   516   517   518   519