Page 519 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 519
פרק עשירי 504
על נאמנות מלאה לאמיר עבדאללה והציע שכאשר יצא האמיר לשיחות בלונדון,
יתלווה אליו גם נציג מטעמו78.
תוצאות ניסיונו של המלך עבדאללה להביא שלום לארץ־ישראל חיזקו את המאבק
בין שני המחנות של הפלסטינים ,החוסיינים והנשאשיבים .החוסיינים פתחו בהתקפות
על המלך עבדאללה כ"ידיד היהודים" ופסלו את רעיונותיו לאפשר חדירה של הציונים
לארצות ערב השכנות .לעומתם אנשי האופוזיציה הנשאשיבית הפיצו את רעיונו של
המלך עבדאללה ותמיכתם בו נעשתה פומבית ,גלויה ומפורשת .הם החלו משתפים
פעולה אתו בנסיעותיו ללונדון ואף תמכו בתכנית סוריה הגדולה שלו79.
אלא שהשלטונות הבריטיים לא תמכו ברעיונותיו של המלך עבדאללה .בייחוד
התנגד להם הנציב הבריטי ווקופ ,ועל כן התקדמותם נעצרה .בינתיים התרחשו בארץ
התפתחויות נוספות .בשנת 1936פרצה "השביתה הכללית" .בעקבותיה באה הוועדה
המלכותית (פיל) ,והמצב בארץ השתנה כליל .באלה נעסוק כבר בהמשך.
התעוררות הנוער הערבי; מפלגת האיסתיקלאל והפן־ערביות;
התחזקות הקו הרדיקלי
לאחר פרסום איגרת מקדונלד ( 13בפברואר ,)1931גברו הביקורות של אגודות ערביות
שונות בארץ על הוועד הפועל הערבי שפועל במתינות רבה מדי .ביקורת רבה הושמעה
על ההחלטה להימנע משביתה כללית ב"יום פלסטין" ,שאמור היה להתקיים ,כמדי
שנה ,ב־ 16במאי .הושמעו התביעות הרגילות להפסיק את ההגירה וקניית הקרקע ,אך
גם נוספו דרישות כלליות מרחיקות לכת כמו "חירות ,אחדות ועצמאות" .זו הייתה
האווירה שאפשרה את כניסת הדור הצעיר והמשכיל לשדה הפעילות הפוליטית .אחדים
מבני הדור הזה היו בנים לנכבדים ידועי שם ,שבשנות העשרים הביעו דעות מתונות
ביחס ליהודים ואף קשרו עמם קשרי ידידות .מאז 1931באגודות צעירים רבות מכל
קצווי הארץ החל מהדהד גינוי חריף של מנהיגות הנכבדים .החלו התארגנויות והוקם
ארגון בשם "ועידת הנוער" .זו הייתה קבוצת לחץ רדיקלית ,ואחד הגורמים שהביאו
את הוועד הפועל להחליט על הפגנות באוקטובר .1933אגודות נוער אלה התארגנו
גם כפלוגות צופים ערביות ,במסגרות נפרדות .בשנים 1933–1932התחזקו קבוצות
על עוד פגישה ,מאוחרת יותר של שרת ,ב־ 26ביולי ,1936בעת השביתה הערבית ,ראו שרת, 7 8
יומן מדיני ,א ,עמ' .245–242על שיחת טלפון מעבדאללה לראע'ב נשאשיבי ,ראו שם ,עמ' 7 9
.250על שיחת טלפון נוספת של עבדאללה ,ממלון המלך דוד ,והזמנתו אליו ב־ 24בנובמבר
,1936ראו שם ,עמ' .362
פורת ,ממהומות למרידה ,עמ' .98–97שם גם הערתו של פורת שתמיכה זו החזיקה מעמד עד
לסיפוח חלקיה הערביים של ארץ־ישראל לעבר הירדן ,בדצמבר ,1948כלומר חתימת הסכם
שביתת הנשק הישראלי–ירדני בסוף מלחמת העצמאות.