Page 519 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 519

‫פרק עשירי‬                                                                                     ‫‪504‬‬

‫על נאמנות מלאה לאמיר עבדאללה והציע שכאשר יצא האמיר לשיחות בלונדון‪,‬‬
                                                        ‫יתלווה אליו גם נציג מטעמו‪78.‬‬

‫תוצאות ניסיונו של המלך עבדאללה להביא שלום לארץ־ישראל חיזקו את המאבק‬
‫בין שני המחנות של הפלסטינים‪ ,‬החוסיינים והנשאשיבים‪ .‬החוסיינים פתחו בהתקפות‬
‫על המלך עבדאללה כ"ידיד היהודים" ופסלו את רעיונותיו לאפשר חדירה של הציונים‬
‫לארצות ערב השכנות‪ .‬לעומתם אנשי האופוזיציה הנשאשיבית הפיצו את רעיונו של‬
‫המלך עבדאללה ותמיכתם בו נעשתה פומבית‪ ,‬גלויה ומפורשת‪ .‬הם החלו משתפים‬

             ‫פעולה אתו בנסיעותיו ללונדון ואף תמכו בתכנית סוריה הגדולה שלו‪79.‬‬
‫אלא שהשלטונות הבריטיים לא תמכו ברעיונותיו של המלך עבדאללה‪ .‬בייחוד‬
‫התנגד להם הנציב הבריטי ווקופ‪ ,‬ועל כן התקדמותם נעצרה‪ .‬בינתיים התרחשו בארץ‬
‫התפתחויות נוספות‪ .‬בשנת ‪ 1936‬פרצה "השביתה הכללית"‪ .‬בעקבותיה באה הוועדה‬

            ‫המלכותית (פיל)‪ ,‬והמצב בארץ השתנה כליל‪ .‬באלה נעסוק כבר בהמשך‪.‬‬

           ‫התעוררות הנוער הערבי; מפלגת האיסתיקלאל והפן־ערביות;‬
                                                 ‫התחזקות הקו הרדיקלי‬

‫לאחר פרסום איגרת מקדונלד (‪ 13‬בפברואר ‪ ,)1931‬גברו הביקורות של אגודות ערביות‬
‫שונות בארץ על הוועד הפועל הערבי שפועל במתינות רבה מדי‪ .‬ביקורת רבה הושמעה‬
‫על ההחלטה להימנע משביתה כללית ב"יום פלסטין"‪ ,‬שאמור היה להתקיים‪ ,‬כמדי‬
‫שנה‪ ,‬ב־‪ 16‬במאי‪ .‬הושמעו התביעות הרגילות להפסיק את ההגירה וקניית הקרקע‪ ,‬אך‬
‫גם נוספו דרישות כלליות מרחיקות לכת כמו "חירות‪ ,‬אחדות ועצמאות"‪ .‬זו הייתה‬
‫האווירה שאפשרה את כניסת הדור הצעיר והמשכיל לשדה הפעילות הפוליטית‪ .‬אחדים‬
‫מבני הדור הזה היו בנים לנכבדים ידועי שם‪ ,‬שבשנות העשרים הביעו דעות מתונות‬
‫ביחס ליהודים ואף קשרו עמם קשרי ידידות‪ .‬מאז ‪ 1931‬באגודות צעירים רבות מכל‬
‫קצווי הארץ החל מהדהד גינוי חריף של מנהיגות הנכבדים‪ .‬החלו התארגנויות והוקם‬
‫ארגון בשם "ועידת הנוער"‪ .‬זו הייתה קבוצת לחץ רדיקלית‪ ,‬ואחד הגורמים שהביאו‬
‫את הוועד הפועל להחליט על הפגנות באוקטובר ‪ .1933‬אגודות נוער אלה התארגנו‬
‫גם כפלוגות צופים ערביות‪ ,‬במסגרות נפרדות‪ .‬בשנים ‪ 1933–1932‬התחזקו קבוצות‬

‫על עוד פגישה‪ ,‬מאוחרת יותר של שרת‪ ,‬ב־‪ 26‬ביולי ‪ ,1936‬בעת השביתה הערבית‪ ,‬ראו שרת‪,‬‬                ‫‪7	 8‬‬
‫יומן מדיני‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .245–242‬על שיחת טלפון מעבדאללה לראע'ב נשאשיבי‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ'‬                ‫‪7	 9‬‬
‫‪ .250‬על שיחת טלפון נוספת של עבדאללה‪ ,‬ממלון המלך דוד‪ ,‬והזמנתו אליו ב־‪ 24‬בנובמבר‬

                                                                      ‫‪ ,1936‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.362‬‬
‫פורת‪ ,‬ממהומות למרידה‪ ,‬עמ' ‪ .98–97‬שם גם הערתו של פורת שתמיכה זו החזיקה מעמד עד‬
‫לסיפוח חלקיה הערביים של ארץ־ישראל לעבר הירדן‪ ,‬בדצמבר ‪ ,1948‬כלומר חתימת הסכם‬

                                       ‫שביתת הנשק הישראלי–ירדני בסוף מלחמת העצמאות‪.‬‬
   514   515   516   517   518   519   520   521   522   523   524