Page 520 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 520

‫הנציב ווקופ‪ ,‬מחצית ראשונה של שנות השלושים‪505 1935–1931 ,‬‬
‫אלה‪ .‬עליית הנוער הרדיקלי וארגוניו מילאה תפקיד חשוב בתולדות התנועה הלאומית‬

                                                                   ‫הערבית־פלסטינית‪80.‬‬
‫ארגון רדיקלי שקם והתפתח באותם ימים היה מפלגת "אל־איסתיקלאל" (העצמאות)‪.‬‬
‫לאמתו של דבר הקמת הארגון הייתה תוצר לוואי של ניסיון לכונן ארגון פוליטי כלל־‬
‫ערבי‪ ,‬אך הוא הסתיים בכינון מפלגה ערבית חדשה בארץ־ישראל‪ .‬המכשול הראשון‬
‫שנתקלו בו יוזמי הרעיון הפן־ערבי היה חששו של המלך אבן סעוד פן תקדם תנועה‬
‫זו את מעמד השליטים ההאשמים ואת רעיון האיחוד שלהם‪ .‬המחשבה הייתה שוועידת‬
‫היסוד של המפלגה תיערך בבגדד בחסות פייצל מלך עירק‪ .‬באותה שנה‪ ,1932 ,‬אף‬
‫התקבלה עירק לחבר הלאומים‪ .‬הבריטים חששו לתחילת מאבק סעודי־האשמי ומצאו‬
‫דרכים לדחות את כינוס הוועידה בעירק עד לסתיו ‪ .1933‬מותו של המלך פייצל‪,‬‬
‫ב־‪ 8‬בספטמבר ‪ ,1933‬שם לאל את האפשרות שהוועידה תיערך שם‪ ,‬אך ההכנות‬
‫שנעשו היוו את היסודות למפלגה שמרכזה קם בארץ‪ .‬בולט שהמייסדים כולם לא היו‬
‫ירושלמים‪ .‬אחדים היו אנשי מחוז הצפון‪ ,‬ואחרים‪ ,‬בדרך כלל החשובים שבהם‪ ,‬היו‬

                         ‫משכם והאזור‪ .‬בתוכם בלט עורך הדין עוני עבד אל־האדי‪81.‬‬
‫הרכב זה שיקף את העובדה שמלבד המניע האידאולוגי פעלה כאן גם ההתנגדות‬
‫והסלידה מהמחלוקות המשפחתיות שאנשי ירושלים עמדו במרכזן‪ .‬נראה כי ביסוד‬
‫הקמת מפלגת אל־איסתיקלאל הפלסטינית עמד הרצון לתת ביטוי מאורגן ופוליטי‬
‫לשאיפה להתרחק מפוליטיקה מקומית אישית‪ .‬מצע המפלגה התבסס על "קול קורא‬
‫לעולם הערבי"‪ ,‬שפורסם בדצמבר ‪ ,1931‬בשולי כינוס הוועידה האסלאמית בירושלים‪,‬‬
‫ובו הוצגה התביעה לעצמאות מוחלטת של ארצות ערב והודגש ש"ארצות ערב הן‬
‫אחדות אחת שאינה ניתנת לחלוקה" וכי "פלסטין היא ארץ ערבית חלק טבעי של‬
‫סוריה"‪ .‬במצע אף נכללו תביעות כמו ביטול המנדט והצהרת בלפור וכינון שלטון‬
‫ערבי פרלמנטרי בפלסטין‪ .‬לאחר שהוקמה‪ ,‬החלה המפלגה החדשה בפעילות פוליטית‬
‫שתוכנה היה פן־ערבי‪ ,‬אנטי־אימפריאליסטי‪ ,‬אנטי־בריטי וכמובן אנטי־ציוני‪ .‬במצע‬
‫המפלגה קראו המחברים לארץ־ישראל בשם "סוריה הדרומית"‪ ,‬כפי שנקראה בשנים‬
‫‪ .1920–1918‬בראשית ‪ 1933‬החריף סגנון הפעילים ועורר תגובה חיובית בקרב הציבור‬
‫בכלל ובקרב בני הנוער והמשכילים בפרט‪ .‬נראה שהמפלגה הגיעה לפסגת מעמדה‬
‫והשפעתה במחצית הראשונה של ‪ ,1933‬לאחר מכן ירד מאוד היקף פעילותה‪ .‬המפגש‬

‫פורת‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .152–150‬שם גם על הפגנות ‪ 1933‬בנושא הבחירות לעיריית ירושלים‪ .‬על‬     ‫‪8	 0‬‬
‫מפלגות ועל תנועות פוליטיות של ערבים פלסטינים בשנות העשרים והשלושים של תקופת‬       ‫‪8	 1‬‬
‫המנדט‪ ,‬ראו סלע‪ ,‬מנהיגות ומוסדות‪ ,‬עמ' ‪ ,103–100‬ובמקומות נוספים במאמר זה‪ .‬מבט רחב‬

       ‫יותר של משק וחברה ביישוב הערבי‪ ,‬ראו סלע‪ ,‬המשק הערבי במנדט‪ ,‬עמ' ‪.347–291‬‬
‫על מפלגת אל־איסתיקלאל ראו תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ב‪ ,‬עמ' ‪ .449–447‬בספר זה מרבים להטיל‬
‫את האשמה על יועצי הערבים האנגלים‪ .‬על עוני עבד אל־האדי‪ ,‬שנעשה מנהיג ערבי בולט‪,‬‬
‫ראו שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬לפי המפתח בכל הכרכים; קפלן‪ ,‬דיפלומטיה חסרת תועלת‪ ,‬ב‪ ,‬תעודה‬
‫‪ .3‬שם פרטים ממסמך של שרת על שיחת ארלוזורוב ועוני עבד אל־האדי‪ ,‬בביתו של גרשון‬

         ‫אגרונסקי בירושלים‪ .‬על מפלגת אל־איסתיקלאל ראו ארנון־אוחנה‪ ,‬אל־איסתיקלאל‪.‬‬
   515   516   517   518   519   520   521   522   523   524   525