Page 508 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 508

‫הנציב ווקופ‪ ,‬מחצית ראשונה של שנות השלושים‪493 1935–1931 ,‬‬
‫‪ ,)farm‬באזורי ההרים שבהם היו כמויות משקעים מספיקות לגידולי בעל של מטעים‪,‬‬
‫זיתים וגפנים‪ ,‬וכן חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬גידולי ירקות ועוד‪ .‬כן היו אזורי מעיינות לגידול‬
‫חקלאי אינטנסיבי‪ .‬בתנאי החיים של אז אלו הספיקו לקיום‪ .‬לא הייתה התיישבות קבע‬
‫באזורים שכמות המשקעים בהם לא הספיקה‪ ,‬למשל בנגב ובדרום הארץ‪ ,‬או במקומות‬
‫שבהם הקרקע לא הייתה מתאימה לגידולים‪ ,‬קרקע בזלתית או סלעית קשה‪ ,‬ביצתית‬

                                     ‫או בעיקר חולית ומחלחלת‪ ,‬כמו במישור החוף‪51.‬‬
‫הסיבה השלישית היא זו ששטחים שלא נוצלו ליישובי קבע בארץ ולא שולמו‬
‫עליהם מסים נעשו קרקעות שבמשך הזמן השתלט עליהן הסולטאן עבד אל־חמיד והן‬
‫נודעו כקרקעות הסולטן (ג'יפטליק)‪ .‬בשנת ‪ ,1908‬עם מהפכת הטורקים הצעירים‪ ,‬נעשו‬
‫קרקעות אלה לקרקעות המדינה והועמדו למכירה בשוק הנדל"ן‪ .‬שאר הקרקעות הלא־‬
‫מעובדות היו קרקעות מוואת (מתות)‪ ,‬שלא הייתה עליהן בעלות‪ ,‬או קרקעות של בעלי‬
‫אחוזות (אפנדים)‪ ,‬שרכשו אותם ועבדום בצורה אקסטנסיבית‪ ,‬דהיינו בעזרת אריסים‬
‫ששכרו והעסיקו אותם‪ ,‬בדרך כלל בתנאי ניצול‪ .‬קרקעות אלה היו מועדפות לקנייה‬
‫שכן היה אפשר לרכוש שטחי קרקע גדולים‪ ,‬דבר שהיה בלתי אפשרי באזורי הכפרים‬
‫בהרים‪ ,‬ששם היה שטח הכפר מפוצל לחלקים קטנים בין משפחות היישוב (מושאע)‪.‬‬
‫הסיבה הרביעית‪ ,‬למיקום האזורים הראשונים שאליהם חדרה ההתיישבות היהודית‬
‫בראשיתה‪ ,‬היא מקום ערי המוצא של המתיישבים‪ .‬בזמן העלייה הראשונה ובייחוד‬
‫בעלייה השנייה‪ ,‬החל גדל היישוב היהודי גם בערים‪ .‬הערים שימשו בסיסים נוחים‬
‫ליציאה ליישובים כפריים שבקרבתם‪ .‬ההקמה של יישוב אחד סייעה להקמה של‬
‫היישוב שלידו‪ .‬כך נוצרו קבוצות של יישובים יהודיים שיכלו להיעזר זה בזה‪ .‬בסוף‬
‫תקופת העלייה הראשונה כבר היו בארץ ‪ 28‬יישובים לפי דגם זה‪ 52.‬גם היזמות‬
‫היישובית בתקופת העלייה השנייה התאימה את עצמה לדגם זה‪ 53.‬בשנת ‪ 1914‬אפשר‬
‫למצוא במפת ההתיישבות הכפרית היהודית בארץ כחמישים נקודות התיישבות‪ 54.‬בסוף‬

‫על התנאים הפיזיוגרפיים של השרון והשפעתם על התפתחותו היישובית‪ ,‬ראו קרמון‪ ,‬השרון;‬               ‫‪5	 1‬‬
                                                                     ‫הנ"ל‪ ,‬התנאים של השרון‪.‬‬   ‫‪	52‬‬

‫על התפתחות ההתיישבות היהודית בארץ־ישראל בתקופת העלייה הראשונה הרחבתי את‬                       ‫‪	53‬‬
‫הכתיבה בפרק חמישי של החיבור‪ ,‬וראו בן־אריה‪ ,‬המושבות העבריות‪ ,‬המפות בעמ' ‪.94 ,90‬‬                ‫‪5	 4‬‬
‫לרשימת ‪ 28‬המושבות העבריות ב־‪ ,1904‬ראו אהרנסון‪ ,‬שלבים‪ ,‬עמ' ‪ .82‬סך כל השטח שם‬
‫הוא כ־‪ 250,000‬דונם‪ .‬שם מצוין שהיו עוד כ־‪ 100,000‬דונם‪ ,‬רובם בשטח עבר הירדן הצפוני‪,‬‬

                                      ‫ראו שם‪ ,‬הערה ‪ .102‬וראו גם ספר מוצקין‪ ,‬עמ' ‪.29–28‬‬
‫כץ‪ ,‬יזמות יהודית‪ ,‬מפה ‪ :1‬המפעל ההתיישבותי היהודי על סף המאה העשרים‪ ,‬עמ' ‪;19‬‬
‫מפה ‪ :2‬תפרוסת מרכזי הנטיעות של אגודת נטעים‪ ,1914–1905 ,‬עמ' ‪ ;55‬מפה ‪ :4‬הפעילות‬
‫הקרקעית של חברות האחוזה‪ ,1914–1908 ,‬עמ' ‪ .103‬על התחזקות היזמות היהודית הפרטית‬

                                                         ‫ביישוב הארץ‪ ,‬ראו לעיל בפרק שישי‪.‬‬
‫בן־ארצי‪ ,‬מושבות‪ ,‬מפה‪ ,‬עמ' ‪ .143‬בשנת ‪ 1914‬כבר היו כחמישים יישובים כפריים‪ ,‬נוסף‬
‫על הערים‪ ,‬והם מצוינים שם לפי צורות התיישבות‪ :‬מושבה‪ ,‬מושב פועלים‪ ,‬אחוזה‪ ,‬קבוצה־‬
‫קואופרציה‪ ,‬חוות נטיעה הכשרה ולימוד‪ .‬על התפתחות ההתיישבות היהודית בעלייה השנייה‪,‬‬

                                                                         ‫ראו לעיל בפרק שישי‪.‬‬
   503   504   505   506   507   508   509   510   511   512   513