Page 526 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 526

‫הנציב ווקופ‪ ,‬מחצית ראשונה של שנות השלושים‪511 1935–1931 ,‬‬
‫רבים אחרים דחו אותו וגערו בו על הליכתו הנפרדת‪ ,‬ללא התייעצות מוקדמת עם‬

                                                         ‫חבריו‪ .‬אך הוא נשאר בשלו‪93.‬‬

                                  ‫פנחס רוטנברג ופעילותו למען השלום‬

‫עוד פעיל בניסיונות להשיג שלום עם העולם הערבי היה פנחס רוטנברג‪ .‬רוטנברג החל‬
‫את פעילותו הציבורית בסיוע להקמת הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫בשיתוף עם ז'בוטינסקי‪ ,‬כן עזר בהגנה על ירושלים ושמר על קשרים הדוקים עם ויצמן‬
‫וההנהגה הציונית‪ .‬בשעת משבר בוועד הלאומי הוא אף נקרא לשמש יושב ראש הוועד‬
‫הלאומי‪ ,‬מ־‪ 24‬בספטמבר ‪ 1928‬עד ‪ 18‬בפברואר ‪ .1931‬בינתיים התקלקלו היחסים בינו‬

          ‫ובין ההנהגה הציונית עד שבסוף תקופתו הוא פרש גם מאספת הנבחרים‪94.‬‬
‫בראשית תקופת כהונתו של רוטנברג בראש הוועד הלאומי‪ ,‬נפגש מאגנס עם‬
‫פילבי‪ ,‬רוטנברג לא היה מעורב ישירות בשיחות אלה של מאגנס אך כנראה ידע‬
‫עליהן‪ .‬רוטנברג החל לחשוב על רעיונות משלו לשלום עם הערבים‪ .‬רעיונותיו נסובו‬
‫בעיקר על הקשר שלו עם המלך עבדאללה במפעל החשמל בנהריים‪ ,‬שכבר הוחל‬
‫בהקמתו‪ .‬לשם כך נסע רוטנברג ללונדון ושוחח שם עם אישים שונים‪ .‬הוא גם יצר‬
‫יחסים מיוחדים עם הנציב צ'נסלור ושיתף אותו במחשבותיו‪ .‬אך הנהלת הסוכנות‪,‬‬

                                   ‫בתמיכה חזקה של ויצמן‪ ,‬דחתה את כל תכניותיו‪95.‬‬

‫מאוחר יותר ניסה פילבי להשפיע על אבן סעוד להעלות פעם נוספת את רעיון הפדרציה‬                     ‫‪9	 3‬‬
‫שהגה באשר לשאלה הארץ־ישראלית‪ .‬בעניין זה אעסוק להלן‪ .‬ראו בפרק הבא‪ ,‬פרק אחד‬                      ‫‪	94‬‬

                                                           ‫עשר‪ ,‬בהתאמה להערות ‪.95 ,87 ,60‬‬      ‫‪	95‬‬
‫על היחסים הקשים בין רוטנברג להנהגה הציונית ראו לעיל בפרק הקודם‪ ,‬התשיעי‪ ,‬בדיון‬
‫על בניית מפעל החשמל בנהריים‪ ,‬בהערה ‪ .43‬בעת חגיגת פתיחת מפעל החשמל‪ ,‬ב־‪ 9‬ביוני‬
‫‪ ,1932‬אף לא הוזמנו לאירוע נציגי התנועה הציונית‪ ,‬ובהם ויצמן‪ .‬ויצמן ראה בכך פגיעה קשה‪.‬‬
‫ארלוזורוב (יומן‪ ,‬עמ' ‪ )28‬מעיר שפחדו של רוטנברג לכל מה שיקרה בארץ מבחינה יהודית‬
‫היה גדול‪ ,‬וכבר אז היה פותח את כל נאומיו על ארץ־ישראל במילים‪" :‬ובכן אנו עומדים‬

                                                                          ‫כידוע על סף חורבן"‪.‬‬
‫על פעילותו של רוטנברג בנושא השלום‪ ,‬ראו שאלתיאל‪ ,‬רוטנברג‪ .‬על צ'נסלור ומשבר ‪,1930‬‬
‫ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ;214–208‬יזמת מאגנס פילבי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;221–214‬טבילה ראשונה בקלחת‬
‫הפוליטית‪ ,‬לונדון‪ ,‬חורף ‪ ,1930–1929‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;238–222‬משבר מאי ‪ ,1930‬יזמתו של פנחס‬
‫רוטנברג‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;250–239‬התגובות במחנה הציוני ליזמת רוטנברג‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪;254–251‬‬
‫דחייתה של יזמת רוטנברג‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;261–255‬הנהלת הסוכנות בירושלים ויחסה ליזמת‬
‫רוטנברג‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;264–262‬בשולי הדיון על הצעותיו של רוטנברג‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪;274–265‬‬
‫רוטנברג והתארגנות האופוזיציה לוויצמן‪ ,‬שלהי ‪ ,1930‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;290–275‬סופו של המשבר‪,‬‬
‫רוטנברג פורש מפעילות ציבורית פוליטית‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .294–291‬וראו גם קפלן‪ ,‬דיפלומטיה‪,‬‬

   ‫חסרת תועלת‪ ,‬א‪ ,‬תעודה ‪ :35‬הצעה שהעביר רוטנברג למשרד המושבות הבריטי ב־‪.1930‬‬
   521   522   523   524   525   526   527   528   529   530   531