Page 528 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הנציב ווקופ‪ ,‬מחצית ראשונה של שנות השלושים‪513 1935–1931 ,‬‬

‫את העלייה לארץ‪ ,‬דבר שלא הסכימה לו הנהלת הסוכנות‪ .‬לבסוף התברר כי האישים‬
‫הערבים‪ ,‬שאתם דיברו‪ ,‬לא ייצגו כלל את ערביי ארץ־ישראל‪100.‬‬

‫שיחות בן־גוריון עם הערבים‪–1934 ,‬אפריל ‪1936‬‬

‫אין ספק שהשיחות החשובות ביותר לניסיונות הידברות בין היהודים לערבים מהצד‬
‫היהודי נעשו באותה תקופה על ידי דוד בן־גוריון‪ .‬נראה שהמתיחות בין שני הצדדים‪,‬‬
‫שהלכה וגאתה בשנים שלפני פרוץ המרד הערבי (‪ ,)1936‬עוררה גם את בן־גוריון‬
‫ב־‪ ,1934‬לקבל על עצמו לשוחח עם הערבים‪ .‬בדבריו על פגישות אלה הוא מציין‬
‫תחילה את ארלוזורוב‪ ,‬שלדעתו הגיע למסקנות פסימיות‪ ,‬וזאת על סמך מכתבו‬
‫לוויצמן מ־‪ 30‬ביוני ‪ .1932‬מהמכתב למד בן־גוריון שארלוזורוב סבר שאין ברירה‬
‫אלא להגיע למצב של "ממשלת מיעוט לאומנית" בארץ‪ ,‬שרק היא תוכל להגשים‬
‫את מטרות הציונות‪ .‬בן־גוריון כותב כי הוא עצמו איננו מבין כיצד ארלוזורוב חשב‬

‫שאפשר בכלל לעשות זאת‪101.‬‬
‫בן־גוריון מספר כי לאחר שנבחר להנהלה הציונית בקונגרס הי"ח (‪ )1933‬הוא‬
‫החליט כי יש לבדוק אפשרויות לשיחות שלום עם הערבים‪ .‬אז הייתה עמדתו‪ ,‬שלדבריו‬
‫חשב עליה לראשונה ב־‪ 23‬בנובמבר ‪ ,1929‬שיש להקים בארץ מדינה יהודית רק‬
‫לאחר שיוקם בה רוב יהודי‪ .‬בימי המנדט יובטח הרעיון הציוני באמצעות השתתפות‬
‫פריטטית (שוויונית) של ערבים ויהודים בשלטון‪ .‬דעתו הייתה שהפתרון יהיה אפשרי‬
‫ביצירת פדרציה ערבית גדולה‪ .‬בשנת ‪ 1934‬אף חשב בן־גוריון שאולי הפחד מהעלייה‬
‫היהודית עשוי לגרום לערבים להסכים למדינה יהודית שתהיה חברה בפדרציה שמית‬

‫של הארצות הערביות השכנות‪102.‬‬
‫הערבי הראשון שעמו ביקש בן־גוריון להיפגש ולשוחח על תכניותיו לשלום היה‬
‫מוסא אל־עלמי‪ ,‬אז היועץ המשפטי של האדמיניסטרציה הבריטית‪ ,‬ערבי לאומי‪,‬‬
‫המקושר‪ ,‬גם משפחתית‪ ,‬להנהגה הערבית החוסיינית‪ .‬הפגישה הראשונה הייתה במרס‬

‫שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬א‪ ,21.6.1936 ,‬עמ' ‪.179–176‬‬
‫‪ 100‬על חלקו של מאגנס ביזמת החמישה‪ ,‬ראו בן־ישראל‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪ .22‬ראו גם שרת‪,‬‬

‫במפתחות של חמשת הכרכים‪.‬‬
‫‪ 1 01‬בן־גוריון‪ ,‬פגישות‪ ,‬עמ' ‪ ,17–16‬וההפניה שם לארלוזורוב‪ ,‬יומן‪ ,‬עמ' ‪ .341‬כהן‪ ,‬ישראל והעולם‬
‫הערבי‪ ,‬עמ' ‪ ,237–234 ,228–227‬טוען לעומת זה כי ארלוזורוב התחנך על ברכי תורתו של‬
‫מרטין בובר והיה מהמנהיגים המתונים ביותר בנושא הערבי‪ .‬ראו שם הפניתו ליומן ארלוזורוב‪,‬‬

‫למכתב שלו לוויצמן‪ ,‬עמ' ‪.342–333‬‬
‫‪ 1 02‬בן־גוריון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .28‬בוועידת האיחוד‪ ,‬שבה הוקמה מפא"י ב־‪ ,1930‬אמר בן־גוריון‬
‫שהתנגדותו לברית שלום איננה בגלל יחסו השלילי לרעיון השלום וההבנה עם הערבים‪ ,‬אלא‬
‫שיש לשמור על השאיפות הציוניות‪ ,‬וראו המקור שם‪ .‬כן ראו סלע‪ ,‬שיחות ומגעים‪ ,‬חלק‬
‫ראשון‪ .‬על הצעות יהודיות ראו גם פורת‪ ,‬במבחן המעשה‪ ,‬עמ' ‪ .72–65‬שם על הצעות בזמן‬

‫עד ‪ ,1939‬בעיקר בפעילות בן־גוריון והמחלקה המדינית של הסוכנות היהודית‪.‬‬