Page 533 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק עשירי‬ ‫‪518‬‬

‫לאחר שסמואל ווינטרטון הודו בכישלון שיחתם עם נורי אל־סעיד‪ ,‬העלה רוטנברג‬
‫יזמה משלו‪ ,‬הדומה במידה מסוימת לתכנית קודמת שלו להגבלת העלייה‪ .‬הוא הצליח‬
‫לגייס את ויצמן לפגישה עם אנשי משרד המושבות ב־‪ 3‬באוקטובר ‪ .1936‬ויצמן‬
‫היה מוכן לאמץ את עקרון הפריטט‪ ,‬למרות הקושי הרב שהיה בו‪ 117,‬אך דחה את‬
‫נכונותו של רוטנברג להמיר את עקרון יכולת הקליטה בקביעת אמות מידה לממדי‬

‫העלייה‪118.‬‬

‫שיחות השלום בזמן הוועדה המלכותית‪7.7.1937–11.11.1936 ,‬‬

‫דומה כי לכל תכניות התיווך שהוצעו גם לפני פרוץ המרד הערבי וגם בתחילתו‪ ,‬בזמן‬
‫השביתה הכללית‪ ,‬היו כמה הנחות משותפות‪ .‬האחת כי גידולו של הבית הלאומי‬
‫היהודי יופסק או יוגבל באופן שהיהודים יישארו מיעוט בארץ־ישראל‪ ,‬שבה ישלוט‬
‫תמיד הרוב הערבי‪ .‬ההנחה השנייה הייתה שענייניה החיוניים של האימפריה הבריטית‬
‫יישמרו בכל הסדר שהוא‪ ,‬במדינה פלסטינית עצמאית או בפדרציה שבה יוקצה‬

‫לבריטניה מעמד של אפוטרופוס‪119.‬‬
‫ערביי ארץ־ישראל‪ ,‬באמצעות הוועד הערבי העליון‪ ,‬היו קיצוניים יותר בעמדותיהם‪.‬‬
‫הם עמדו בתוקף על שלוש דרישות‪ :‬הפסקת העלייה היהודית לגמרי‪ ,‬הגבלה קיצונית‬
‫בנושא מכירת קרקעות ליהודים ותחילת שיחות לכינון ממשלה לאומית בפלסטין‪.‬‬
‫עם זאת השביתה הערבית גרמה נזק רב לכלכלה ולחברה הערבית‪ ,‬בשעה שבפתח‬
‫עמדה עונת ייצוא ההדרים שאיימה על הענף המרכזי במשק הערבי־פלסטיני‪ .‬הוועד‬
‫הערבי העליון איבד שליטה על האירועים‪ .‬מנהיגיו‪ ,‬והחוסיינים בתוכם‪ ,‬חששו מפגיעה‬

‫תעודה ‪ :22‬שיחה של נורמן בנטוויץ עם ג'מאל־חוסייני בלונדון‪.14.7.1937 ,‬‬
‫‪ 117‬על רעיון הפריטט ראו לעיל‪ ,‬בהתאמה להערות ‪ .32–30‬ראו גם שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬א‪,‬‬
‫‪ ,4.10.1936‬עמ' ‪ .325‬שם גם על תמיכת ויצמן ברעיון‪ .‬לאחר ששוחח ויצמן עם אורמסבי־גור‪,‬‬
‫שר המושבות‪ ,‬חשב שצריך להיזהר מהתערבות של המלכים הערבים בנושא‪ .‬ויצמן לא סמך‬
‫על הנציב הבריטי בעניין ונראה היה לו‪ ,‬כי על הרעיון לבוא מהצד הערבי‪ ,‬ורק אז אפשר יהיה‬
‫להסכים לו‪ ,‬ובתנאי שלא תיפגע בשום פנים ואופן העלייה היהודית‪ ,‬ראו שם גם‪,3.11.1936 ,‬‬

‫עמ' ‪.360‬‬
‫‪ 1 18‬על רוטנברג ראו שאלתיאל‪ ,‬רוטנברג‪ .‬שם על כניסת רוטנברג לקבוצת החמישה וההסכם‬
‫כביכול עם עבדאללה‪ ,‬מיולי ‪ ,1936‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .460–444‬על יזמת סמואל ווינטרטון‪ ,‬שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ .466–461‬על עבדאללה ומשרד המושבות‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;471–467‬שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬ב‪,‬‬
‫‪ ,13.11.37‬עמ' ‪ .414‬שם על התמיכה בתכנית החלוקה של ועדת פיל‪ ,‬והתגובה החד־משמעית‬
‫שלו בנושא‪ .‬חשוב לציין כי למרות דעותיו האישיות שמר רוטנברג לא לצאת נגד ההנהגה‬
‫הציונית‪ ,‬ראו למשל הודעתו לנציב הבריטי כי היהודים לא ימסרו לעולם את נשקם הפנימי‪,‬‬
‫ראו שרת‪ ,‬שם‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ .55‬במקביל שמר רוטנברג על יחסים אישיים עם הנציבים הבריטים‪.‬‬
‫‪ 119‬הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬נספח ג‪ 11 ,‬במאי ‪ ;1936‬נספח ד‪ 25 ,‬ספטמבר ‪ ,1936‬שיחות עם מנהיגים‬
‫ערבים‪ .‬התנאים היו ויתור על מדינה יהודית‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .132–126‬על שיחות עם מנהיגים‬

‫ערבים‪ ,‬ראו גם פורת‪ ,‬ממהומות למרידה‪ ,‬לפי המפתח‪ ,‬אבן סעוד‪ ,‬סעיד נורי‪ ,‬עבדאללה‪.‬‬